בנשים עם ממאירות לא-נתיחה של רירית הרחם בשלב מוקדם משך ההישרדות ארוך יותר במידה והטיפול כולל ברכיתרפיה במקום טיפול בהקרנות חיצוניות, כך עולה מניתוח נתונים ממאגר SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results), שהוצגו במהלך הכנס השלישי מטעם ה-European Society for Radiotherapy and Oncology (ESTRO).
מהתוצאות עולה כי בנשים עם אדנוקרצינומה לא-נתיחה בשלב I של רירית הרחם, המיועדות לטיפול קרינתי, מומלץ טיפול בגישת ברכיתרפיה, במידת האפשר.
מדגם המחקר כלל 460 חולים ממאגר SEER שאובחנו עם אדנוקרצינומה בשלב I של רירית הרחם ועברו טיפול קרינתי ראשוני בין השנים 1998-2011. 260 נשים קיבלו טיפול בהקרנות חיצוניות; 200 נשים טופלו בברכיתרפיה עם או ללא טיפול בהקרנות חיצוניות. שיעור הנשים שטופלו בברכיתרפיה נע בין 27% עד 57% בכל שנה נתונה, עם מגמת ירידה קלה במהלך תקופת המחקר.
לאחר חציון מעקב של 35 חודשים, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שלוש שנים עמדו על 67%, בהשוואה ל-40% לטובת נשים שטופלו בברכיתרפיה (יחס סיכון של 0.67). בדומה, שיעורי ההישרדות מסיבה-ספציפית לאחר שלוש שנים עמדו על 82% בהשוואה ל-74% לטובת נשים שטופלו בגישת ברכיתרפיה (יחס סיכון של 0.61).
החוקרים זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בגילאי המשתתפות בשתי הקבוצות, עם חציון גיל של 76 שנים בקבוצת הטיפול ללא ברכיתרפיה לעומת 72 שנים בקבוצת הטיפול בגישת ברכיתרפיה. מאחר והגיל ושלב המחלה הינם ערפלנים אפשריים, הם השלימו ניתוח נוסף שכלל 304 נשים ולקח בחשבון את גיל הנשים ושלב המחלה. ניתוח זה הדגים כי התועלת של ברכיתרפיה נותרה הן עבור שיעורי ההישרדות הכוללים (יחס סיכון של 0.62) והן עבור שיעורי ההישרדות מסיבה ספציפית (יחס סיכון של 0.57).
ייתכן כי בנשים עם מחלות רקע חמורות יותר הסיכוי לטיפול בהקרנות חיצוניות היה גבוה יותר, וכי נשים שקיבלו הקרנות חיצוניות טופלו במסגרת פליאטיבית ולא במינוני קרינה טיפולית, אך מאחר וההבדל בשיעורי תמותה מסיבות ספציפיות נותר על-כנו הרושם הוא כי לברכיתרפיה השפעה מסוימת על ההישרדות גם באלו שהוגדרו כחולות מדי מכדי ליהנות מהתועלת של הטיפול. עם זאת, מאחר ומרבית הנשים שטופלו בברכיתרפיה קיבלו גם הקרנות חיצוניות, לא ניתן להסיק מסקנות ברורות אודות ההשפעה של ברכיתרפיה בלבד.
מתוך הכנס השנתי ה-3 מטעם ESTRO
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!