אונקולוגיה

הוספת EPO אינה יעילה ואף עשויה להזיק לחולים עם ממאירויות ראש-צוואר (Int J Rad Oncol Biol Phys)

מנתונים חדשים עולה כי הוספת EPO (Erythropoietin) לטיפול קרינתי בחולים עם ממאירויות תאי קשקש של ראש-צוואר אינה מביאה לשיפור התוצאות ואף עשויה להזיק לחולים. נתונים אלו מאשרים את התוצאות ארוכות הטווח של9903 RTOG (Radiation Therapy Oncology Group).

החוקרים מסבירים כי בחולי סרטן עם אנמיה תוצאות גרועות יותר בהשוואה לאלו עם ערכי המוגלובין תקינים. הטיפול בהיפוקסיה כנגד הגידול (והרעיון בבסיס RTOG 9933) הוא להביא לעליה בריכוז המוגלובין בחולים אנמיים עם ממאירויות תאי קשקש של ראש וצוואר, עם העברת כמות חמצן גדולה יותר לגידול ושיפור ההשפעה של טיפול קרינתי.

במחקר בשלב 3 נכללו 148 חולים עם ממאירויות תאי-קשקש של ראש וצוואר עם ערכי המוגלובין יציבים בטווח 9.0-13.5 גרם לד”ל ומדד תפקודי לפי סיווג Zubrof של 0-2. לאחר הגיוס, ארבעה חולים הוגדרו כלא-מתאימים למחקר ושלושה חולים פרשו מהמחקר, כך שבסופו של דבר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 141 חולים.

כל החולים קיבלו טיפול קרינתי בלבד, או בשילוב עם טיפול כימותרפי ו-72 חולים טופלו ב-EPO (Epoetin Alfa, Procrit) שבעה עד עשרה ימים לפני התחלת טיפול קרינתי ולאחר מכן מינון שבועים של 40,000 יחידות במהלך הטיפול, אלא אם רמות המוגלובין עלו על 16 גרם לד”ל בגברים או 14 גרם לד”ל בנשים.

בחולים בהם ריכוז המוגלובין לא עלה ב-1 גרם לד”ל ומעלה לאחר ארבע מנות EPO הועלה המינון ל-60,000 יחידות. חציון משך המעקב עמד על  7.95 שנים בחולים ששרדו ו-3.33 שנים בכלל החולים.

למרות עליה בריכוז המוגלובין מתחילת המחקר עם EPO, אף אחד מההבדלים בתוצאות לא היה מובהק סטטיסטית, וזוהתה מגמה לכיוון תוצאות טובות יותר ללא EPO. החוקרים מוסיפים כי לא ניתן לשלול השפעה מזיקה.

לאחר חמש שנים, שיעורי כשלון מקומי-אזורי עמדו על 46.2% עם EPO לעומת 39.4% ללא הטיפול. יחס הסיכון המתוקן לשילוב טיפול קרינתי עם EPO, בהשוואה לטיפול קרינתי עמד על 1.40. לכימותרפיה לא הייתה השפעה על שיעורי כשלון מקומי-אזורי.

שיעורי הישרדות ללא הישנות אזורית-מקומית לאחר חמש שנים עמדו על 31.5% עם EPO לעומת 37.6% ללא EPO (יחס סיכון של 1.39).

שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים עמדו על 36.9% עם EPO לעומת 38.2% ללא EPO (יחס סיכון של 1.23). שיעור הגרורות המרוחקות עמד על 15.6% ו-14.5%, בהתאמה (יחס סיכון של 1.07).

לסיכום, מהנתונים עולה כי למרות שמתן EPO עשוי להביא לעליה בריכוז המוגלובין בחולים אנמיים עם ממאירות של תאי קשקש של ראש וצוואר, תוספת זו לא הביאה לשיפור התוצאות כאשר ניתנה עם טיפול קרינתי. לא ניתן לשלול את האפשרות להשפעה מזיקה של תוספת EPO.

Int J Rad Oncol Biol Phys. 2015;91:907-915

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה