ע”פ מחקר חדש המתפרסם ב-LANCET ONCOLOGY טיפול בטמוקסיפן מבטיח הגנה ארוכת טווח מפני סרטן שד, גם לאחר הפסקת הטיפול, עובדה המשפרת את יחס הסיכון/תועלת של התרופה.
החוקרים מציינים ברקע כי 4 מחקרים קלינים אקראיים הראו שטמוקסיפן יכול להפחית את הסיכון של סרטן השד בנשים בריאות הנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד במהלך 10 השנים הראשונות למעקב. בדיווח הנוכחי המחברים מעדכנים באשר למעקב אחר מחקר ה- IBIS-I אשר בו מרבית המשתתפים והחוקרים נשארו “עוורים” לטיפול שניתן בזמן ההקצאה לקבוצות.
במחקר זה שהיה מבוקר ואקראי השתתפו נשים לפני גיל המעבר, ופוסטמנופאוזליות בגילים 35-70 שנמצאו כבעלות סיכון מוגבר לפתח סרטן שד, ואשר הוקצו ביחס של 1:1 לקבלת טמוקסיפן 20 מ”ג ליום או פלצבו למשך 5 שנים. המטופלות הוקצו אקראית לקבוצות כך שגם המטופלות וגם החוקרים לא היו מודעים לשיוך לקבוצות של המשתתפות. יעד המחקר המרכזי היה הופעה של סרטן שד (סרטן שד חודרני וקרצינומה בלתי פולשנית הנמצא בצינוריות החלב בשד), שנותח בגישת כוונה לטפל. בוצעה חישוב סיכון יחסי תוך שימוש במוגל קוקס יחסי לצורך הערכת הסיכון לסרטן שד ותמותה. המחקר סגור לגיוס משתתפים חדשים והטיפול הפעיל בו הסתיים, אך נעשה מעקב ארוך טווח שעדיין נמשך.
החוקרים מדווחים כי בין אפריל 1992 למרץ 2001 , גויסו 7,154 נשים ממרפאות גנטיות וסרטן שד מ-8 ארצות ואלה נכללו במחקר ה-IBIS-I ועברו הקצאה אקראית לשתי הקבוצות. 3,579 נשים הוקצו לקבוצת הטמוקסיפן ו-3,575 לקבוצת הפלצבו. לאחר תקופת מעקב חציונית של 16 שנים (בטווח ביו 14.1-17.6) , היו דיווחים על 601 מקרי סרטן שד. 251 מקרים בקבוצת הטמוקסיפן (7%) לעומת 350 בקבוצת הפלצבו (9.8%) , סיכון יחסי מובהק של 0.71 (בטווח 0.6-0.83) .
הסיכון היחסי לפתח סרטן שד היה דומה בין השנים 0-10 לתקופה של לאחר 10 שנים: בתקופה הראשונה שיעור הנשים בנשים בקבוצת הפלצבו עם סרטן היה 6.3% לעומת 4.6% הנשים בקבוצת הטמוקסיפן , עם יחס סיכון מובהק של 0.72 (בטווח 0.59-0.88) . בתקופה של לאחר 10 שנות מעקב שיעור המטופלות שפיתחו סרטן בקבוצת הפלצבו היה 3.8% , לעומת 2.6% בקבוצת הטמוקסיפן , סיכון יחסי מובהק של 0.69 (בטווח 0.53-0.91).
החוקרים מדווחים כי הירידה הגדולה ביותר בסיכון לסרטן שד בקרב מטופלות הטמוקסיפן הייתה בתת הקבוצה של סרטן שד חודרני חיובי לרצפטור לאסטרוגן, עם סיכון יחסי מובהק של 0.66 (בטווח 0.54-0.81) , ושל קרצינומה בלתי פולשנית הנמצא בצינוריות החלב בשד (סיכון יחסי מובהק 0.65, בטווח 0.43-1.00) , אך לא נמצא אפקט לסרטן פולשני השלילי לרצפטור לאסטרוגן, עם סיכון יחסי לא מובהק של 1.05 בטווח 0.71-1.57) .
החוקרים מסכמים כי מימצאים אלה מראים שטיפול בטמוקסיפן מציע הגנה ארוכת טווח לאחר הפסקת הטיפול, ולכן מימצא זה משפר באופן ניכר את יחס הסיכון תועלת של התרופה עבור מניעת סרטן שד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!