אונקולוגיה

מגבלות בדיקת PET-CT באבחנת סרטן ריאות באזורים אנדמיים לזיהום ריאתי (JAMA)

מתוצאות מטה-אנליזה חדשה עולה כי בדיקת FDG-PET (Fluorodeoxyglucose Positron Emission Tomography) היא פחות מדויקת באבחנת מחלת ריאות באזורים אנדמיים למחלת ריאות זיהומית.

החוקרים הופתעו מהסגוליות הנמוכה מאוד באזורים של מחלת ריאות זיהומית. מטה-אנליזה קודמת דיווחה כי הדיוק של בדיקת FDG-PET נעה סביב 90-94% באפיון קשריות ריאתיות שפירות וממאירות, עם רגישות שנעה בין 94-96% וסגוליות בטווח 78-86%.

כעת ערכו החוקרים סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה שכללה 70 מחקרים להערכת הדיוק של בדיקת FDG-PET לאבחנת נגעים ריאתיים באזורים עם מחלת ריאות זיהומית אנדמית.

הרגישות המצטברת של בדיקת FDG-PET לאבחנת סרטן ריאות עמדה על 89%, עם סגוליות מצטברת של 79%. בעשרת המחקרים שדיווחו על מחלה אנדמית, הסגוליות המצטברת הייתה נמוכה יותר (54%), בהשוואה ליתר 60 המחקרים שלא דיווחו על מחלה אנדמית (78%).

לאחר תקנון לגורמים אחרים, הסגוליות הממוצעת באזורים עם מחלה אנדמית עמדה על 61%, בהשוואה ל-77% באזורים לא-אנדמיים. במחקרים שנערכו באופן קפדני ומבוקרים-היטב, הסגוליות נותרה נמוכה יותר (66%) באזורים אנדמיים, בהשוואה לאזורים לא-אנדמיים (80%).

הרגישות המתוקנת הממוצעת לא היתה שונה משמעותית בין אזורים אנדמיים ואזורים לא-אנדמיים.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לנקוט משנה זהירות בביצוע בדיקת FDG-PET לאבחנת סרטן ריאות באזורים עם מחלת ריאות זיהומית או סיכון לביצוע פרוצדורות מיותרות. אבחנה רקמתית עשויה להיות יעילה יותר עם ביופסיית מחט או ברונכוסקופיה.

נתונים אלו אינם תומכים בהשלמת בדיקת FDG-PET לאבחנת סרטן ריאות באזורים אנדמיים, אלא אם במוסד הרפואי שיעורי אבחנה דומים לאלו שמתוארים באזורים לא-אנדמיים.

JAMA 2014;312:1227-1236

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה