גירוי אפידוראלי עשוי לסייע לחולים משותקים להזיז את הרגליים (Brain)

במאמר חדש מתארים מומחים גישת טיפול חדש לשיתוק, גירוי אפידוראלי (Epidural Stimulation), ומדווחים כי בארבעה גברים עם שיתוק מוטורי כרוני תועדה תנועה רצונית מסוימת לאחר גירוי אפידוראלי מהתקן מושתל. היכולת של החולים הללו לנוע באופן רצוני השתפרה לאורך הזמן עם גירוי יומי ואימונים.

החוקרים מסבירים כי לאחר פציעות אלו מסבירים לחולים כי לא יוכלו ללכת שוב וכי יהיו מרותקים לכיסא גלגלים כל חייהם. אך מהמחקר עולה כי גירוי חשמלי עשוי לתכנת מחדש עצבים שנפגעו בחוט השדרה, ובאופן זה להשיב את היכולת לקלוט גירוי.

המחקר כלל ארבעה גברים, בגיל ממוצע של 26.9 שנים, עם פגיעה בחוט השדרה שאירעה לפחות שנתיים לפני המחקר. הפציעות נעו מפגיעה נוירולוגית בגובה C7 עד T5. אף אחד מהחולים לא הצליח ללכת או לעמוד באופן עצמאי או להניע באופן רצוני את הגפיים התחתונות למרות שיקום ואימונים מכוונים.

החוקרים השתילו התקן לבטן של כל חולה. ההתקן פותח במקור לשימוש להקלה על כאב, אך תוכנת מחדש לשמש כהתקן לגירוי אפידוראלי של חוט השדרה. החוקרים השתילו גם מערך אלקטרודות לאורך חוליות T11-T12, שם היו  ממוקמים חיישני תנועה. האלקטרודות הוצבו באותו מקום בכל החולים, ללא תלות בגובה הפגיעה הנוירולוגית.

הם גירוי ועם רמזים ויזואליים או שמיעתיים, החולים יכלו לבצע תנועות מכוונות של הרגליים, הדורשות בקרה מוטורית מדויקת מאוד.

המומחים מסבירים כי עם גירוי אפידוראלי ניתן להגביר את המודעות של חוט השדרה, וללמד אותו להקשיב, כך שכאשר ההוראה לבצע תנועה מגיעה מהמוח, חוט השדרה יכול לקבל את הפקודה ולטפל בכל הפרטים כיצד להניע את הגפיים.

המשתתפים עברו גם אימוני צעידה ועמידה יומיים עם הגירוי בתנאי מעבדה ובהמשך בכוחות עצמם, עם אימונים עם גירוי במשך כשעתיים בכל יום. עם הגירוי היומי והאימונים, התנועות הרצוניות של ארבעת הגברים השתפרו עם הזמן, ממצאים המעידים על היכולת של חוט השדרה לעמוד עם אימונים ספציפיים למשימה.

כעת, עם הגירוי, הגברים יכולים להניע את רגליהם, להניע את אצבעות הרגליים באופן עצמאי ולהזיז את הקרסוליים. למרות שהחולים יכולים לעמוד ולהרים את הרגל, הם אינם יכולים ללכת, פעולה הדורשת תיאום מורכב יותר בין  הרגל השמאלית והימנית, השרירים המכופפים והמיישרים. כעת עובדים על טכנולוגיה חדשה במטרה להתגבר על מכשול זה.

Brain. Published online April 8, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן