מאת מערכת אי-מד
עבור אוכלוסיה מבוגרת רמות BMI המוגדרות כעודף משקל לא נמצאו קשורות לעלייה בסיכון לתמותה, זאת לעומת טווח BMI ברמה נמוכה מ-23 ק”ג/מ”ר שבו נמצאה עלייה מובהקת בסיכון לתמותה. לאור זאת החוקרים ממליצים על ניטור ובקרה של ירידה במשקל בגיל המבוגר.
ברקע מציינים החוקרים כי לא ברור אם הקשר בין BMI לתמותה מכל סיבה באוכלוסיה המבוגרת מתנהג דומה לזה של האוכלוסיה הצעירה יותר.
מטרת המחקר המתפרסם ב-AM J Clin Nutr הייתה לקבוע את הקשר בין BMI ותמותה מכל סיבה עבור האוכלוסיה מעל גיל 65.
המחקר בוצע בשני שלבים באמצעות מטה-אנליזה עם אפקט רנדומלי שבוצעה על מחקרים שפורסמו בין 1990-2013 ואשר דיוחו על תמותה מכל סיבה באוכלוסיה מבוססת קהילה של מבוגרים מעל גיל 65.
נכללו במטה-אנליזה 32 מחקרים שענו לקריטריוני ההכללה, ואשר כללו כ-197,999 משתתפים, עם תקופת מעקב ממוצעת של 12 שנה.
באמצעות שימוש ב-BMI של 23.0-23.9 כקבוצת ייחוס נמצאה עלייה מובהקת בסיכון לתמותה של 12% בקבוצת ה-BMI בטוווח של בין 21.0-21.9 , ושל 19% בקבוצה בטווח של BMI של בין 20.0-20.9 .
הסיכון לתמותה החל לעלות עבור משתתפים שהיו עם BMI מעל 33 (יחס סיכון של 1.08 עבור הטווח של 33.0-33.9 של BMI). התאמות למשתנים שונים, והוצאה מהחשבון של תמותה מוקדמת או מחלה קיימת לא שינו באופן ניכר את הקשר שנמצא במחקר בין BMI לתמותה מכל סיבה, למרות שהקשר היה חלש יותר בקרב אלו שלא עישנו מעולם.
החוקרים מסכמים ומסיקים שמשקל יתר באוכלוסיה מבוגרת מעל גיל 65 לא נמצא קשור לסיכון לתמותה. לעומת זאת, עבור משתתפים הנמצאים בטווח הנמוך של ה-BMI המומלץ לבוגרים, נמצאה עלייה בסיכון לתמותה.
לדעת החוקרים, בשל הסיכון המוגבר לתמותה באוכלוסיה המבוגרת עם BMI מתחת ל-23 , נראה יהיה נכון לנטר את משקל הגוף עבור קבוצה זו לצורך בירור הסיבות לירידה במשקל תוך לקיחה בחשבון תחלואה נלווית באותם מטופלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!