הידרדרות תפקודית ומוגבלות מלווים בעליה בסיכון להתפתחות סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי במבוגרים מעל גיל 50 שנים, שפורסמו במהדורת 18 בפברואר של כתב העת Diabetes Care.
החוקרים הופתעו מהממצאים מאחר ונהוג להאמין כי סוכרת מופיעה לפני מוגבלות ולא ההיפך. תקנון למשתנים שונים לא השפיע באופן משמעותי על הממצאים. מכאן עולה כי ייתכן וישנם היבטים אחרים של מוגבלות והידרדרות תפקודית המשפיעים על הסיכון לסוכרת. במידה וכך הדבר, אזי מדובר בנושא שאינו מובן היטב.
הממצאים מבוססים על נתוני מחקר HRS (Health and Retirement Study), שכלל למעלה מ-22,000 משתתפים בגילאי 51 שנים ומעלה, שמילאו סקרים כל שנתיים בין השנים 1998-2010. החוקרים בחנו שתי קבוצות: מדגם מחקר עיקרי, שכלל 22,876 משתתפים ללא סוכרת בתחילת המחקר, ללא תלות במצב המוגבלות, וקבוצה נוספת, מדגם תת-מחקר, שכלל 12,242 משתתפים ללא מוגבלות או סוכרת בתחילת המחקר.
הערכת מוגבלות התבססה על סדרת שאלות בנוגע לרמת הקושי בביצוע פעילויות יומיומיות, כולל הליכה, עליה במדרגות דחיפה או משיכת חפץ גול. על-פי התשובות, רמת המוגבלות של המשתתפים סווגה כללא-מוגבלות, מוגבלות קלה, בינונית או חמורה. מאחר ומצב המוגבלות השתנה לאורך הזמן בלמעלה ממחצית מהמשתתפים, החוקרים לקחו בחשבון גם את מספר השנים שהיו בכל אחד ממצבי המוגבלות שנבחנו.
במדגם המחקר העיקרי, 15.5% מהמשתתפים פיתחו סוכרת, על-פי דיווחים עצמיים במרבית המקרים היה מדובר בסוכרת מסוג 2 במהלך מעקב ממוצע של 8.7 שנים ו-25.6% הלכו לעולמם. במדגם תת-מחקר, 60.5% דיווחו על דרגת מוגבלות מסוימת במהלך תקופת המחקר, זאת בהשוואה ל-76.7% מהמשתתפים במדגם המחקר העיקרי.
ההיארעות המצטברת של סוכרת במחקר העיקרי עמדה על 10.8 ל-1,000 שנות-אדם בקרב אלו שמעולם לא סבלו ממוגבלות במהלך המחקר. מנגד, באלו עם מוגבלות, שיעורי ההיארעות המצטברים של סוכרת עמדו על 15.9, 19.0 ו-21.7 ל-1,000 אנשים עם מוגבלות קלה, בינונית וחמורה, בהתאמה.
שיעורי התמותה גם עלו עם עליה בדרגת המוגבלות בתחילת המחקר במדגם המחקר העיקרי, עם שיעורים של 10.8, 19.5, 36.9 ו-71.5 ל-1,000 שנות-אדם באלו ללא מוגבלות, אלו עם מוגבלות קלה, בינונית וחמורה, בהתאמה.
במדגם תת המחקר, שיעורי ההיארעות של סוכרת באלו ללא מוגבלות, אלו עם מוגבלות קלה, בינונית וחמורה, עמדו על 10.7, 17.3, 17.8 ו-20.5 ל-1,000 שנות-אדם, בהתאמה, ושיעורי התמותה עמדו על 10.8, 18.9, 37.7 ו-83.4 ל-1,000 שנות-אדם, בהתאמה.
תקנון לגורמים שונים דוגמת מין, גזע, רמת השכלה, גיל ומדד מסת גוף בתחילת המחקר, הצביע על סיכון גבוה יותר לסוכרת עם כל רמת מוגבלות. במדגם המחקר העיקרי, יחסי הסיכון לסוכרת בהשוואה לאלו ללא מוגבלות בתחילת המחקר עמדו על 1.28 עם מוגבלות קלה, 1.43 עם מוגבלות בינונית ו-1.63 עם מוגבלות חמורה. הסיכון לסוכרת היה אף גבוה יותר במדגם תת המחקר, עם יחסי סיכון של 1.40, 1.52 ו-1.81, עם מוגבלות קלה, בינונית וחמורה, בהתאמה, בהשוואה לאלו ללא מוגבלות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי מוגבלות, גם בדרגה קלה, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת. ממצאים אלו מעלים את האפשרות כי גישות למניעת מוגבלות במבוגרים יסייעו בהפחתת היארעות סוכרת.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!