במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ביצוע פעילות גופנית בתדירות נמוכה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אירועים מוחיים. מהנתונים עלה כי במשתתפים שאינם פעילים גופנית נרשמה עליה של 20% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לאלו שהתעמלו ארבע פעמים בשבוע, או יותר, ובאלו שהתעמלו 1-3 פעמים בשבוע
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית קבועה הינה המלצה חשובה למניעת אירועים מוחיים. במחקר הנוכחי הם בחנו את הקשר בין דיווח עצמי אודות פעילות גופנית והיארעות אירועים מוחיים במחקר REGARDS (Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke).
מחקר REGARDS כלל כ-30,000 שחורים ולבנים בארצות הברית, בגילאי 45 שנים ומעלה, עם מעקב כל שישה חודשים אחר אירועים מוחיים. החוקרים לא כללו חולים עם אירוע מוחי קודם, כך שבסופו של דבר נכללו בסקירה כ-27,000 משתתפים שדיווחו על תדירות פעילות גופנית אינטנסיבית בתחילת המחקר, לפי שלוש קטגוריות: ללא פעילות גופנית (חוסר פעילות גופנית), 1-3 פעמים בשבוע ו-4 פעמים בשבוע ומעלה. אירועים מוחיים ואירועים איסכמיים חולפים זוהו במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.7 שנים. ניתוח סטטיסטי נועד לבחון את הקשר בין דיווח עצמי על הרגלי פעילות גופנית ובין הסיכון להיארעות אירועים מוחיים.
33% מהמשתתפים דיווחו על חוסר פעילות גופנית וזו לוותה ביחס סיכון של 1.20 לאירועים מוחיים. תקנון למשתנים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים לא השפיעה על יחס הסיכון הנ”ל, אך תקנון נוסף לגורמי סיכון מסורתיים לאירועים מוחיים (סוכרת, יתר לחץ דם, מדד מסת גוף, צריכת אלכוהול ועישון) הפחיתה מעט את הסיכון הנ”ל (יחס סיכון של 1.14, P=0.17).
החוקרים לא זיהו קשר מובהק בין תדירות פעילות גופנית ובין הסיכון לאירועים מוחיים לפי מין, למרות שזוהתה מגמה של סיכון מוגבר בגברים שדיווחו על פעילות גופנית בתדירות של 0-3 פעמים בשבוע, בהשוואה לאלו שדיווחו על פעילות בתדירות של 4 פעמים בשבוע, או יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית בתדירות נמוכה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אירועים מוחיים, כאשר כל השפעה של פעילות גופנית על אירועים מוחיים מתווכת ככל הנראה דרך הפחתת גורמי סיכון מסורתיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!