נטילה של אספירין מביאה לירידה בסיכון לקרצינומה של המעי הגס, וישנן עדויות כי ל- RAF kinases תפקיד בויסות כלפי מעלה של האנזים  prostaglandin-endoperoxide synthase 2 (PTGS2, cyclooxygenase 2) , מה שעשוי להעיד כי תאי המעי הגס ה- BRAF-mutant  אינם רגישים להשפעה נוגדת הגידולים של אספירין כמו תאי ה- BRAFwild-type הנאופלסטיים.  החוקרים ביקשו לבחון האם  הקשר בין נטילת אספירין לבין הסיכון לסרטן המעי הגס משתנה בהתאם  למצב המוטציה של הגידול.

החוקרים אספו מידע משאלון לגבי השימוש באספירין במשתתפים במחקר  ה- Nurses’ Health Study מאז 1980 וממחקר המעקב בעובדי בריאות (Health Professionals Follow-up Study ) משנת 1986 , עד יולי 2006 עבור היארעות של מקרי סרטן, ועד ינואר 2012 עבור תמותה מסרטן. הם בחנו את יחס הסיכונים להיארעות של קרצינומה של המעי הגס לפי מצב המוטציה של ה- BRAF. יעד המחקר העיקרי היה אם כן ההאירעות של מקרי סרטן המעי הגס בהתאם למצב מוטצית ה- BRAF  של הגידול.

מעקב אחר למעלה מ-3 מיליון שנות אדם ביותר מ-127 אלף משתתפים זיהה 1226 מקרים של היארעות של סרטן המעי הגס והרקטום. בהשוואה למשתתפים שלא נטלו אספירין בכלל, נטילה קבועה של אספירין היתה קשורה לסיכון נמוך יותר לסרטן מסוג BRAFwild-type (עם יחס סיכונים רב משתנים של 0.73, 95% CI, 0.64 to 0.83, עם פער בשיעור ההיארעות לפי גיל של  9.7- , עם 95% CI, −12.6 to −6.7 לכל 100,000 שנות אדם). הקשר הזה נמצא גם ללא תלות במצב ביטוי ה- PTGS2בגידול או במוטציות PIK3CA  או  KRAS . לעומת זאת, שימוש קבוע באספירין לא נמצא קשור לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס עם מוטצית BRAF (יחס סיכונים רב משתנים של 1.03, עם 95% CI, 0.76 to 1.38; פער בשיעור ההיארעות המותאמת לגיל עמד על 0.7, עם 95% CI, −0.3 to 1.7 לכל 100,000 שנות אדם).

בהשוואה למטופלים שלא נטלו אספירין, נטילה של אספירין של יותר מ-14 טבליות לשבוע נקשרה לסיכון נמוך יותר להיארעות של סרטן המעי הגס מסוג  BRAFwild-type (כשיחס הסיכונים עומד על 0.43 , עם 95% CI, 0.25 to 0.75, ופער מותאם לגיל בשיעור האירעות של 19.8-, עם 95% CI, −26.3 to −13.3 לכל 100 אלף שנות אדם). הקשר בין מספר טבליות האספירין שניטלו בשבוע לבין הסיכון לסרטן המעי הגס היה שונה באופן מובהק לפי סטטוס מוטצית ה-BRAF.

החוקרים מסכמים כי שימוש קבוע באספירין קשור לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס מסוג BRAFwild-type, אך ללא ירידה בסיכון עבור סרטן המעי הגס עם מוטצית BRAF. לדבריהם, ממצאים אלה מציעים כי תאי הגידול הסרטני במעי הגס עם מוטציה ב-BRAF אינם רגישים להשפעת האספירין. הם ממליצים להמשיך ולחקור את ההשלכות של ממצאים אלה על הטיפול הקליני בחולים.

לתקציר המחקר