האם השימוש באינסולין קשור לסרטנים מסוימים? ניתוחים רטרוספקטיביים שנערכו בעבר בנתונים ממאגרי מידע מוכרים קשרו את השימוש באינסולין למקרים של סרטן בעוד ששימוש במטפורמין נקשר לירידה בסיכון. החוקרים בסקירה הנוכחית לא מצאו קשר בין השימוש באינסולין לעליה בסיכון לסרטן.
באנליזה זו בחנו החוקרים את נתוני מחקר ה-ORIGIN , מחקר בינלאומי כפול סמיות ואקראי שהשווה בין טיפול באינסולין גלרג’ין (לנטוס) לטיפול סטנדרטי ולאומגה 3 או לפלצבו בחולי סוכרת או בקדם סוכרת הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, כאשר יעד המחקר המרכזי של אנליזה זו היה אירועי סרטן (CA) ותמותה מסרטן בקבוצות הטיפול השונות.
החוקרים בחנו גם את הקשר בין השליטה הגליקמית, תרופות להורדת רמות הגלוקוז והממצאים בכל הנוגע ל-CA. עקומות של הזמן עד לאירוע הושוו באמצעות מבחני ריבוד; יחס הסיכונים חושב באמצעות מודל רגרסייה מסוג קוקס תוך לקיחה בחשבון את מצב מחלת הסוכרת בתחילת המחקר והיסטוריה של אירועים קרדיווסקולריים.
הניתוח כלל 12,537 משתתפים, שגילם הממוצע היה 64.5 וכשליש מהם היו נשים. כ-7.6% פיתחו CA במהלך זמן המעקב ההמוצע של 6.2 שנים (1.32 לכל 100 שנות אדם בשתי הקבוצות, הן הגלרגין והן הטיפול הסטנדרטי). המשתתפים שפיתחו CA היו מבוגרים יותר ,עישנו ושתו אלכוהול יותר, סבלו יותר מאירועים קרדיווסקולריים בעבר, והיו מאובחנים חדשים יחסית של DM (סוכרת סוג 2) . כמו כן הם השתמשו יותר בסטטינים ובאספירין.
שיעורי אירועי CA (לא מותאמים) לכל 100 שנות אדם היו 0.54 בקבוצת הסטנדרטית ו-0.51 בקבוצת הגלרגין. תוצאות ספציפיות של CA( כלומר סרטן בריאות, שד, ערמונית, מעי הגס ומלנומה) לא היו שונים בין שתי הקבוצות והסיכון להופעת CA חדש או חוזר היו דומים בשתי הקבוצות. הטיפולים להורדת הגלוקוז וערכי ההמוגלובין המסוכר, שכללו טיפול במטפורמין במהלך המחקר, וכן ה-BMI במשתתפים לא נקשרו לסיכון להופעה של CA. החוקרים מצאו כי לאינסולין גלרגין השפעה ניטרלית על הסיכון הכללי והספציפי להשלכות של CA, כולל תמותה ספציפית מ-CA. גם החשיפה למטפורמין, וערכי ההמוגלובין המסוכר לא השפיעו כהוא זה על הסיכון ל-CA.
מתוך כנס ADA, חלק מסשן Epidemiology of Diabetes Complications and Mortality
הערת מערכת: כזכור ה”רוחות סערו” לפני מס’ שנים בעקבות מס’ עבודות תצפיתיות שהראו אפשרות לקשר בין שימוש באינסולינים בכלל וגלרג’ין בפרט ועלייה בסיכון לסרטן (עבודות שזכו לביקורת רבה ושבסופו של דבר לא הביאו לשינוי בהנחיות והוראות השימוש באינסולין). נראה שאנליזה זו של מחקר הORIGIN- , שהיה מחקר התערבותי ארוך טווח, מבוקר ואקראי, עשויה להעניק צפירת הרגעה לרופאים ולמטופלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!