אונקולוגיה

חוק החולה הנוטה למות, שנכנס לתוקף מ-2006, עדיין אינו מיושם כראוי ובקשות החולים אינן מכובדות (‘הארץ’)

למעלה משש שנים לאחר שנכנס לתוקף, חוק החולה הנוטה למות איננו מיושם כראוי ובקשתם של רבים לסיים את חייהם ללא התערבות רפואית אינה מכובדת, כך בכתבה ב’הארץ’. בכתבה מתואר מקרה בו אדם בן 83, שהצהיר וחתם על טופס הצהרה מפורש שאיננו מעוניין בטיפול מציל חיים או באשפוז לקראת סוף חייו, טופל בביתו על ידי אחות וסבל בשעותיו האחרונות מתחושת חנק קשה. רופאו, מבית החולים שערי צדק, רצה לתת לו מורפיום דרך הפה בביתו כדי להקל על מכאוביו אך בקופת חולים כללית סירבו לאפשר לחולה לקבל מורפיום בביתו ודרשו שיאושפז כדי לקבל את תרופה.

בדיון שהתקיים בנושא התברר כי גריאטר מחוז ירושלים בקופת חולים כללית הנחה שלא לאפשר מתן שיכוך כאבים במורפיום ותרופות נוספות בטיפולי בית, בשל החשש שהטיפול יקצר את חייו של המטופל. בכתבה מוזכר כי מספר מחקרים חולקים על ההנחה שטיפול במשככי כאבים מקצר את חיי המטופל הנוטה למות. בסופו של דבר נאלץ החולה לקבל טיפול על ידי רופא אחר, מומחה בטיפול פליאטיבי, שסיפק לו מורפיום עד שנפטר. בכתבה ב’הארץ’ נכתב כי לאחרונה עלו דיווחים על חולים נוספים שחתמו על טפסים למניעת הטיפול מאריך החיים, לפי חוק החולה הנוטה למות, והפקידו אותם במשרד הבריאות כנדרש, אך שבקשותיהם לא כובדו.

לכתבה ב’הארץ’, מאת דן אבן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה