אונקולוגיה

האם יש תועלת אמיתית להפחתת היקף צריכת הנתרן? (מתוך דו”ח מטעם ה-IOM)

ארגון ה-IOM (Institute of Medicine) התבקש ע”י ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) לבחון את העדויות הנוגעות להגבלת צריכת נתרן והגיע למסקנה שנויה במחלוקת: אין עדויות עקביות התומכות בהפחתת צריכת נתרן באוכלוסייה הכללית להיקף של 1,500 מ”ג ביום.

יתרה מזאת, מהדו”ח עולה כי אין עדויות מדעיות התומכות בטיפול בקבוצות מסוימות בצורה שונה מיתר אוכלוסיית ארצות הברית.

מנגד, ה-AHA (American Heart Association) תקף בחריפות את ממצאי הדו”ח, בטענה כי אינו מלא ולא הצליח לקחת בחשבון את העדויות הרבות הקושרות בין לחץ דם גבוה ובין צריכת נתרן.

ה-AHA ממליץ על צריכה נתרן בהיקף של עד 1,500 מ”ג ליום; ההנחיות הפדראליות קובעות סף של עד 2,300 מ”ג ליום, למעט בקבוצות מסוימות בהן הסף נקבע על 1,500 מ”ג: מטופלים מעל גיל 50, שחורים לא-היספאנים, וכל חולה הסובל מיתר לחץ דם, קדם יתר לחץ דם, סוכרת, אי-ספיקת לב או מחלת כליות כרונית.

הדו”ח מטעם ה-IOM אינו מסכים כי קיים קשר חיובי בין צריכת נתרן ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם. החוקרים כותבים כי המחקרים הזמינים כיום אינם מבססים באופן חד משמעי את הקשר בין הפחתת צריכת נתרן מתחת ל-2,300 מ”ג ליום ובין עליה או ירידה בסיכון למחלות לב, אירועים מוחיים, או תמותה מכל-סיבה. יתרה מזאת, מהעדויות עולה כי התועלת והנזק אינם משמעותיים דיו בכדי להצביע על אוכלוסיות בסיכון גבוה, בהן מומלץ להגביל את צריכת הנתרן ל-1,500 מ”ג ביום.

המומחים מסבירים כי מהמחקרים עולה בבירור כי לא ניתן להסתפק בהערכת השפעות נתרן על לחץ הדם בכדי לקבוע אם לצריכת נתרן בתזונה יש השפעה על המצב הבריאותי. שינויים תזונתיים הם מורכבים יותר משינוי מינראלי יחיד ודרושים מחקרים נוספים במטרה להבין את המנגנונים הפועלים ברקע.

עם זאת, ב-AHA מפנים לדו”ח של ארגון הבריאות העולמי וכן לדו”ח קודם של ה-IOM, שקבעו כי לחץ הדם הינו יעד מתאים כתוצא להערכת מחלות לב וכלי דם. סקירה של העדויות הקושרת בין לחץ דם ובין מחלות לב ואירועים מוחיים אינה מופיעה בדו”ח האחרון מטעם ה-IOM.

העדר מחקרים הקושרים בין צריכת נתרן וסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים הינה נושא שעורר מחלוקת רבה מזה שנים. מספר מחקרים העריכו כי צריכת נתרן עודפת אחראית לתמותה של מיליוני חולים ברחבי העולם.

Sodium Intake in Populations: Assessment of Evidence. May 14, 2013.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

  • מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

    מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Metabolic Syndrome and Obesity עולה קשר בין ריכוז גבוה יותר של ויטמין A בדם ובין סיכון גבוה יותר לסוכרת הריונית, גם בנוכחות ערכי ויטמין A בטווח התקין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין רמות ויטמין A ובין הסיכון לסוכרת הריונית אינו מובן היטב ואין מחקרים פרוספקטיביים בנושא. […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של “שבירת מיתוסים”. היום נדבר על נושא חשוב ביותר – השמנה בילדים ובמבוגרים. פרופסור רז דן בשאלה מדוע השמנה בילדים רק ממשיכה לעלות, נדון בסיבה שהטיפול במגפת ההשמנה נכשל ומתי שומן עודף הוא דווקא יתרון. הצטרפו אלינו לפרק חשוב, מלמד ומלא בתובנות! בואו נתחיל! בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה