מומחים סקרו נתונים חדשים אודות השימוש המניעתי ב-Tamoxifen ו-Raloxifene כטיפול למניעת סרטן שד. בסקירה הסיסטמית שפורסמה במהדורת 16 באפריל של כתב העת Annals of Internal medicine, החוקרים מסכמים וכותבים כי לתרופות אלו תועלת רחבה.
מנתונים ממחקרים קליניים עולה כי טיפול מונע ב-Tamoxifen ו-Raloxifene הפחית את ההיארעות של סרטן שד פולשני. מניתוח לפי תתי-קבוצות ומודלים לקבלת החלטות עולה כי בנשים בסיכון גבוה, בעיקר אלו לאחר כריתת רחם, התועלת הרבה ביותר והנזק הנמוך ביותר.
הסקירה תשמש בעדכון ההמלצות לטיפול מטעם ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force).
הסקירה כללה עדויות ממחקרים שפורסמו לאחר שנת 2002 ועד דצמבר 2012. החוקרים זיהו שבעה מחקרים קליניים באיכות טובה עד סבירה, שבחנו את השימוש ב-Tamoxifen ו-Raloxifene בנשים ללא סרטן שד ברקע. מהנתונים עולה כי Tamoxifen הפחית את ההיארעות של סרטן שד פולשני בשבעה מקרים ב-1,000 נשים במהלך חמש שנים, בהשוואה לפלסבו, וכי Raloxifene הפחית את ההיארעות בתשעה מקרים.
שתי התרופות הפחיתו גם את ההיארעות של שברים. עם זאת, אף אחת מהתרופות לא הביאה להפחתת שיעורי תמותה מכל-סיבה או שיעורי תמותה ספציפיים לסרטן שד, ושתי התרופות לוו במספר תופעות לוואי.
מנתוני Study of Tamoxifen and Raloxifene עלה כי ל-Tamoxifen השפעה מונעת גדולה יותר מ-Raloxifene, עם הפחתת ההיארעות של סרטן שד ביותר מחמישה מקרים ל-1,000 נשים, בהשוואה ל-Raloxifene.
עם זאת, Tamoxifen לווה גם בנזק בולט יותר. למרות ששתי התרופות הביאו לעליה בשיעור האירועים התרומבואמבוליים, זוהו ארבעה מקרים נוספים ל-1,000 נשים בקבוצת המטופלות ב-Tamoxifen, בהשוואה ל-Raloxifene. בנוסף, הטיפול ב-Tamoxifen הפחית את ההיארעות של סרטן רירית הרחם וקטרקט יותר מהטיפול ב-Raloxifene או פלסבו.
החוקרים מציינים כי מספר תרופות אחרות הדגימו ירידה בהיארעות סרטן שד במחקרים קליניים, כולל Tibolone, Lasofoxifene ו-Exemestane, אם כי כיום אין תרופות המאושרות ע”י מנהל התרופות והמזון האמריקאי למטרה זו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!