הנחיות חדשות שפורסמו על ידי הקולג’ האמריקאי לרופאים (American College of Physicians, ACP) והפדרציה של ועדות הרפואה של המדינה בארצות הברית מתוות מדיניות חדשה של ההתנהלות במדיה החברתית. ההנחיות פורסמו אונליין ב- the Annals of Internal Medicine והוצגו בכנס ACP Internal Medicine 2013. ההנחיות החדשות ממליצות בין השאר לרופא לא להיות “חבר” של מטופליו בפרופיל האישי שלו ברשתות החברתיות, ולשקול היטב את פרסומיו שם. 

בסקר שנערך לאחרונה על ידי הועדות הרפואיות של המדינה בארצות הברית עלו דיווחים רבים על מקצועיות בעייתית ברשת עם השלכות חמורות, כמו שלילת רשיון לעסוק ברפואה. ממצאי הסקר פורסמו ב-JAMA.  והובילו לכתיבת ההנחיות המיועדות לכלל הרופאים המטפלים.

לדברי הכותבים, הרופא יכול לעמוד בקשר עם מטופליו ברשתות החברתיות או אונליין בכלל, אך עליו לשים לב לדגשים מסוימים. הקשר באמצעים אלקטרוניים צריך להיות מוגבל למטופליו של הרופא, כאלה שהרופא לא רק מכיר בצורה שטחית אלא שנוצר בינהם קשר רופא-מטופל; מטופלים שולחים לפעמים בקשות או שאלות לגבי עצמם או הקרובים אליהם ועל הרופא צריך להיות זהיר לגבי המידע שהוא מספק לאותם מטופלים. אותו מידע עלול להעמיד אותו במצב בעייתי מבחינה מקצועית ואתית. בכל הנוגע לפעילות האישית של הרופא ברשת, יש וחשוב להפריד בין הפרופילים האישיים למקצועיים ולא ליצור קשרים “חבריים” עם המטופלים דרך הפרופיל האישי. באמצעות יצירה של פרופיל מקצועי, המקושר לרופא בחיפוש ברשת מאפשר לפקח באופן מסויים על וכיצד יחשף ויבין המטופל את המידע המפורסם. כאמור, הקשר בדואר אלקטרוני או ממסרים אלקטרוניים אחרים צריך להתקיים רק אם יש קשר רופא-מטופל ורק בהקשר זה. אם פונה לרופא אדם שאיננו מטופל מוכר בבקשה לקבל מידע רפואי או המלצות טיפול, על הרופא להמליץ לו לקבוע תור במרפאה או לפנות לחדר המיון או המרפאה הקרובים. ההנחיות פוסלות לחלוטין שימוש בהודעות טקסט (SMS) כדרך לתקשורת בין הרופא למטופליו, גם במטופלים מוכרים, אלא אם כן הרופא קיבל את הסכמת המטופל ואך ורק בנסיבות קיצוניות.

אחת הבעיות היא שמירה על סודיות רפואית רפואית ברשת. ציוצים בטוויטר , רשומות בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות הם בברירת המחדל שלהם ציבוריים, וגם אימיילים שנשלחים לאדם יכולים להיות מועברים הלאה. לכן על הרופא לקחת בחשבון כי כל התרחשות אלקטרונית לא מיועדת רק לעיני המטופל ויש לנקוט במשנה זהירות לגבי המידע שעלול לעבור הלאה ברשת, בשם הרופא, כולל מידע אישי או חסוי רפואית שהמטופל לא יהיה מעוניין שיפורסם.

ההנחיות ממליצות כי בהנתן פורטל ייעודי בבית החולים או המוסד המטפל המיועד לתקשורת עם המטופלים, כדאי להשתמש בו על פני הרשתות החברתיות. יש לזכור כי מידע המופץ ברשת עלול להפוך ל”ויראלי”, ולהשאר בתודעה הציבורית לאורך זמן. אמנם, הרשתות החברתיות מאפשרות להגיע לקהל רחב יותר מזה המגיע לטיפול במרפאה. ככאלו, ניתן להפיץ בהן מידע אודות שינויים חשובים, למשל בנוגע לחיסונים או בריאות הציבור. יש לזכור עם זאת שהמידע או התגובה שמפרסם הרופא יכולה להיות מוצאת מהקשרה. המידע המפורסם יכול להיות אובייקטיבי (קישורים למחקרים, מידע בריאותי וכו’) או סובייקטיבי , כמו דעתו של הרופא על מדיניות ציבורית או רפואית כלשהי ושני המקרים רלוונטיים , לגיטימיים וחשובים, לפי הכותבים. אך הרופא צריך לקחת בחשבון האם דבריו נאמרים בשם אומרם או בשם המוסד או הארגון בו הוא מועסק או אותו הוא מייצג.

ההנחיות ממליצות על תכניות הדרכה חינוכיות לרופאים ומתמחים שתצגנה את הבעייתיות הקיימת ואת היתרונות שבהתנהלות של הרופא ברשת, שידגישו גם את חשיבות השמירה על המוניטין של הרופא תוך הצגת ההשלכות הפוטנציאליות של התנהגות לא אחראית ברשת.

לכתבה במדסקייפ

להנחיות ב- Annals of Internal  Medicine

Ann Intern Med.  April 11, 2013