בנייר עמדה חדש שפרסמה האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה נכתב כי בדיקות המעבדה הקיימות לזיהוי רמות האסטרדיול אינן רגישות, מדויקות וספציפיות מספיק וקשות להשוואה, וכי מעבדות שונות מגיעות לממצאים שונים בעליל. האגודה מדגישה את החשיבות ביצירת סטנדרט אחיד לבדיקות כך שניתן יהיה לפרש ולנתח מחקרים קליניים ואפדימיולוגיים בצורה טובה יותר ולשם התווית הנחיות טיפול. נייר העמדה פורסם בגליון האחרון של Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
למדידה נכונה של רמות האסטרדיול ישנה חשיבות קלינית גדולה, לדברי הכותבים, מאחר שהשינויים ברמות האסטרדיול בפלסמה הינם בעלי השלכות על מחלות עורקים, על הסיכון לשבץ ולסרטן השד, כמו גם חלק אינטגרלי מטיפולי הפריה. הם כותבים כי מדידת רמות האסטרדיול היא מורכבת : הבדיקות צריכות להיות רגישות, ספציפיות, מדויקות על פני טווח רחב של ריכוזים. לדוגמא, בנשים עם סרטן השד, המטופלות במעכבי ארומטז, הבדיקות צריכות להצליח ולזהות רמות נמוכות של אסטרדיול לשם זיהוי התגובה לטיפול, ברמות של 1 pg/mL מול 5 pg/mL , ולעומת זאת, לשם בקרה על החלת הביוץ בנשים שעוברות הפריה חוץ גופית, הבדיקה צריכה להיות מסוגלת למדוד ערכים גבוהים בהרבה, 3000 pg/mL. לערך. שיטות הבדיקה המעבדתית של רמות האסטרדיול מגוונות מאוד: ב-2011, סקר שנערך בארצות הברית מצא כי אסטרדיול נמדד באמצעות 28 פלטפורמות מדידה (immunoassays) משמונה חברות שונות.
הכותבים טוענים כי יש צורך ליצור קריטריונים מדויקים לבדיקות כדי לאפשר הנחיות קליניות מבוססות ראיות כמו גם לשם ניהול הטיפול בכמה מוקדי טיפול ובכמה מעבדות ושיטות בדיקה שונות. נייר העמדה מציע כי רופאים וחוקרים יפתחו סטנדרט עולמי לבדיקות האסטרדיול; הם ממליצים ליצור ערכי נורמה מקובלים הספציפיים לגיל, מין ושלב בגיל ההתבגרות, המחזור החודשי או גיל המעבר, וכן שיפור השיטות הקיימות או יצירה של שיטות חדשות למדידה מדויקת של רמות נמוכות של אסטרדיול (0.2 – 2 pg/mL) בסביבה קלינית; הכותבים מסכמים יש ליצור תקן אחד להשוואה של רמות האסטרדיול אליו ניתן לייחס את המדידות באמצעים השונים.
J Clin Endocrinol Metab . Published online March 5, 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!