בדיקות סקר נתפסות בדרך כלל כדרך יעילה ובטוחה למניעה של מחלות, אך עלולות להיות גם חסרונות וסיכונים הקשורים לביצוע הבדיקות, מידע שיש להעביר למטופל העובר את בדיקות הסקר, כמו גם מידע אודות הסיכונים של המחלה הנבדקת וכמה הם רלוונטיים עבורו. כל אלה יכולים לעזור למטופל לקבל החלטה מושכלת לגבי הצורך לעבור תהליך של בדיקת סקר (screening tests).
בסקירה בחנו החוקרים מחקרים שונים שכללו מידע על מתן הערכת סיכון אישית למטופלים כדרך לסייע בקבלת החלטה מיודעת האם לעבור את בדיקת הסקר או לא, בהתבסס על פרופיל הסיכון האישי שלהם. נכללו 41 מחקרים בני למעלה מ-28 אלף משתתפים בהם היתה התייחסות למידע אודות הסיכון האישי. החוקרים בחנו את התוצאות של המחקרים ומצאו כי כאשר מידע אישי כזה אודות פרופיל הסיכון של המטופל נכלל בהתערבות של החוקרים, המשתתפים קיבלו החלטות מושכלות יותר לגבי בדיקות הסקר, בהשוואה למטופלים שידעו פחות וקיבלו סקירה כללית לגבי גורמי הסיכון. במחקרים הרלוונטיים, מעל 45% מהמשתתפים ( כ-530 מתוך כ-1300) שקיבלו מידע מותאם אישית לגבי הסיכונים קיבלו החלטה מושכלת, לעומת רק כ-20% (כ-230 מתוך כ-1100) מהמשתתפים שקיבלו מידע כללי לגבי הסיכונים.
החוקרים מצאו גם כי למרות שהמטופלים שעברו התערבות והערכת מידע אישית ידעו יותר ותפסו את הסיכון האישי שלהם בצורה קרובה יותר למציאות, רמות החרדה שלהם הללו היו נמוכות יותר. עוד נמצא כי מתן של מידע מותאם אישית לגבי סיכוני המחלה גרם לעליה קטנה באנשים שעברו את הסקירות. התוצאות הללו משקפות מחקרים לגבי בדיקות סקר לסרטן המעי הגס וסרטן השד והחוקרים מסייגים ואומרים שלא ניתן להכיל את הנתונים הללו על כלל בדיקות הסקר.
Cochrane Database Syst Rev. Published online February 28, 2013.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!