בשלושים השנים האחרונות היתה עליה קטנה אך משמעותית בהיארעות של סרטן שד מתקדם אצל נשים אמריקאיות בנות 25 עד 39, כך לפי מחקר חדש שפורסם בגליון האחרון של ה-JAMA , כשבאותה התקופה לא נראתה עליה דומה בסרטן מתקדם בנשים מבוגרות יותר, כך לפי החוקרים.
בנשים צעירות, שכיחות של הופעת מחלה עם גרורות כבר באבחון עלתה מ-1.53 לכל 100,000 נשים ב-1976 ל-2.90 ב-100,000 נשים ב-2009, שינוי משמעותי וגידול של למעלה משני אחוזים לשנה במשך 34 שנים. הממצאים הללו מגיעים מניתוח מאפייני היארעות ממכון המעקב הלאומי לסרטן, ממצאים אפידימיולוגיים ותוצאות מרשומות SEER. החוקרים בחנו 3 מרשמי מידע מתוך ה- SEER האזוריים מהם ליקטו נתונים לגבי השכיחות, מגמות ההיארעות ושיעור הישרדות כפונקציה של גיל והיקף המחלה בעת האבחנה במשך שלוש תקופות זמן שונות: 1973-2009, 1992-2009, ו-2000 עד 2009. במרשמי ה-SEER , המחלה המקומית אופיינה בהופעה של גידול בשדיים בלבד (local) , מחלה אזורית (regional ) בגרורות בבלוטות הלימפה או בחזה ומחלה רחוקה (distant), כגרורות רחוקות (בעצם, מח או בריאות).
החוקרים מצאו כי שיעורי סרטן השד, לפי השינוי השנתי באחוזים (APC, annual percent change) היה יציב לאורך תקופת המחקר, מלבד בשתי קבוצות: ה-APC עלה בצורה משמעותית בקבוצת הגיל של נשים בנות 25-39 כשאובחנו עם סרטן שד עם גרורות רחוקות, ובנשים מבוגרות, שבהן נראתה עליה במקרים של סרטן שד מקומי הקשורה להכנסה של סקרי ממוגרפיה במהלך שנות השמונים. סרטן עם גרורות מרוחקות כחלק יחסי מכל סרטני השד החודרניים בנשים צעירות עלה מ-4.4% בשנות ה-1970 ל-4.8% בשנות השמונים, 5.5% בשנות ה-90 ו-7.2% בשנות ה-2000.
נתונים ממחקרים קודמים מצאו כי מחלת הסרטן מתגלה בשלב מאוחר יותר ובמצב אגרסיבי יותר של הגידול בנשים צעירות, וזאת כנראה מאחר שהן פונות לאבחון בשל סימפטומים או סימנים כמו הופעה של גוש בשד, כשהגידול נמוש, שלב מאוחר (ודרגה גבוהה) בהרבה מהגידולים שמתגלים בדרך כלל בסקירת ממוגרפיה בנשים מבוגרות יותר. החוקרים לא מציעים מנגנון ביולוגי שעשוי להיות בסיס לתיאוריה מדוע נרשמה עליה כזו בממצאים לאורך תקופת הזמן.
JAMA. 2013;309(8):800-805
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!