ממחקר מבוסס-אוכלוסיה גדול מדנמרק עולה כי אין קשר משמעותי בין טיפול סיסטמי בסטרואידים ובין הסיכון לממאירות של המעי הגס והרקטום. ממצאי המחקר פורסמו במהדורת 1 בנובמבר של כתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics.
המחקר כלל כ-14,000 חולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום וכ-140,000 ביקורות. למרות השפעות אימונולוגיות ומטבוליות של טיפול בסטרואידים, הצפוי להביא לעליה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, החוקרים לא הצליחו למצוא עדויות לקשר זה.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים שבחנו את הטיפול בגלוקוקורטיקואידים והסיכון לסרטן מעי גס ורקטום היו מוגבלים לחולים עם מחלת מעי דלקתית, בהם מלכתחילה סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום.
בסקירה הנוכחית התבססו החוקרים על מאגר נתונים ארצי לזיהוי חולים עם אבחנה לראשונה של סרטן מעי גס ורקטום בין השנים 1991-2010.
הם לא מצאו קשר בין שימוש תדיר בגלוקוקורטיקואידים סיסטמי ובין הסיכון הכולל לסרטן מעי גס ורקטום. כך גם היה עם טיפול לאחרונה או טיפול קודם בתרופות אלו ועם טיפול תדיר לעומת טיפול לעיתים רחוקות או ללא טיפול זה.
סיווג המטופלים לפי משך הטיפול והמינון לא הדגים קשר מוצק. כמו כן, ממצאים דומים זוהו עם טיפול ארוך-טווח במינון גבוה ועם סרטן מעי גס ורקטום מקומי או גרורתי.
לאור התוצאות, החוקרים מציעים כי הקשר בין שימוש תדיר בסטרואידים סיסטמיים ובין סרטן מעי גס ורקטום מושפע ככל הנראה מהטיה באבחנה, בשל מעקב רפואי מוגבר בחולים אלו. מאחר שטיפול בגלוקוקורטיקואידים מצוי בשימוש נרחב למצבים רפואיים שונים, לממצאים השלכות קליניות משמעותיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!