שיפור ניהול המקרה וצוות עבודה מולטי-דיציפלינרי הן שתי הגישות היעילות ביותר בשיפור תוצאות הטיפול בחולים הסובלים משתי מחלות כרוניות, או יותר (Multimorbidity), כך לפי מאמר סקירה חדש שפורסם בכתב העת BMJ.
עם זאת, מחקרים מעטים בלבד ענו על הקריטריונים לסקירה, עובדה המדגישה את מיעוט המחקרים להערכת התערבויות לשיפור התוצאות בחולים אלו. לדברי החוקרים, למרות עליה במספר החולים עם שתי מחלות כרוניות, או יותר, מתן הטיפול מבוסס על מחלות בודדות.
חולים עם מספר מחלות כרוניות נדרשים להתמודד יותר עם מרשמים מרובים לטיפול תרופתי, הפרעה בתפקוד הגופני, דיכאון ואיכות חיים כללית ירודה, בהשוואה לחולים הסובלים ממחלה אחת. כמו כן, בחולים אלו קיים סיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת, בהשוואה לחולים הסובלים ממחלה יחידה, כמו גם סיכון מוגבר לאשפוזים ושהות ממושכת יותר בבית החולים.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי מידע אלקטרוניים במטרה לזהות מחקרים בין השנים 1990-2011 וזיהו תחילה כ-20,000 מחקרים מתאימים, אך בסופו של דבר רק עשרה מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם גישות שונות לבעיה, ענו על הקריטריונים להכללה בסקירה. החוקרים לא יכלו לערוך את מטה האנליזה שתוכננה מראש, לאור ההטרוגניות של המחקרים.
באופן כללי, התערבויות שהתמקדו בשילובים ספציפיים של מחלות, דוגמת מחלת לב ודיכאון, או בעיות ייחודיות לחולים אחרים, דוגמת טיפול במספר תרופות והיענות לטיפול, היו הגישות היעילות ביותר.
אחת ההתערבויות המוצלחות ביותר נבחנה במחקר שכלל 65 חולים עם דיכאון ויתר לחץ דם: התערבות בת שישה שבועות עם מעקב בן שבועיים בו חולים טופלו ע”י מנהל מקרה, עם ביקורים מובנים, קשר טלפוני ותוכניות טיפול בחולים. החוקרים מציינים ירידה בלחץ הדם הסיסטולי מ-141.3 ל-127.3 מ”מ כספית (p=0.003) והקלה בדיכאון, כפי שנמדד לפי Center for Epidemiologic Studies Depression Scale Score, מ-19.3 ל-9.9 (p=0.006).
מהמחקר עולה עוד כי חל שיפור של 80% בשיעורי ההיענות לטיפול בנוגדי-דיכאון ובתרופות להפחתת לחץ דם לאחר ההתערבות, בהשוואה למצב לפני ההתערבות.
מחקר מוצלח נוסף כלל התערבות בת 12 שבועות עם 214 חולים שסבלו מדיכאון וסוכרת, או מחלת לב כלילית, או כל שלוש המחלות. החוקרים מציינים כי ההבדל המתוקן בין הקבוצות היה 0.41- במדד Symptom Checklist Depression Scale וירידה של 0.56%- בריכוז המוגלובין מסוכרר. החוקרים מצאו גם כי ההבדל המתוקן בלחץ הדם הסיסטולי היה 3.4- מ”מ כספית וההבדל המתוקן בערכי LDL עמד על 9.1- מ”ג לד”ל .
ההתערבות כללה אחיות סוכרת, ביקורים מובנים, תוכניות טיפול בחולים ויעדי טיפול, פגישות צוות שבועיות, רישומים אלקטרוניים של התקדמות החולים ותמיכה בחולים.
ארבעה מחקרים אחרים בסקירה דיווחו על התערבויות מכוונות לחולים, שנועדו לשנות את התנהגות החולים. המוצלחת בהן הובילה להתערבות שכוונה לחולים והתמקדה בקשיים תפקודיים. גישה זו לוותה בשיפור במספר תחומים, כולל ירידה בשיעורי התמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!