פורמולה חדשה של Trastuzumab (הרספטין), הניתנת בזריקה תת-עורית, דומה ביעילותה לטיפול סטנדרטי תוך-ורידי בהרספטין, וניתנת תוך דקות בלבד, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology.
זריקה תת-עורית תאפשר לנשים לטפל בעצמן בביתן ולהימנע מביקורים בבתי חולים, עובדה לה עשויה להיות חשיבות פסיכולוגית רבה.
הפורמולה החדשה עשויה לשפר את נוחות הטיפול וניצול המשאבים, בהשוואה לטיפול תוך-ורידי בהרספטין, הדורש כיום כ-30 דקות לטיפול.
החוקרים ערכו השוואה ישירה בין טיפול תת-עורי ובין טיפול תוך-ורידי בהרספטין, כטיפול ניאו-אדג’וונטי במסגרת מחקר בשלב III. מדגם המחקר כלל 596 נשים עם אבחנה חדשה של סרטן שד פולשני, לא-גרורתי, חיובי ל-HER2.
הנשים חולקו באקראי לקבלת שמונה מחזורי טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי, שניתנו בו-זמנית עם הרספטין כל שלושה שבועות. הטיפול בהרספטין ניתן דרך הוריד (8 מ”ג לק”ג מנת העמסה, 6 מ”ג לק”ג מנת אחזקה) ל-299 נשים ובזריקה תת-עורית ניתן ל-297 נשים (מינון קבוע של 600 מ”ג).
הטיפול הכימותרפי כלל ארבעה מחזורים של Docetaxel (75 מ”ג למ”ר), ולאחריהם 4 מחזורים של Fluorouracil (500 מ”ג למ”ר), Epirubicin (75 מ”ג למ”ר) ו-Cyclophosphamide (500 מ”ג למ”ר) כל שלושה שבועות.
הנשים המשיכו בטיפול בהרספטין לאחר הניתוח להשלמת שנה אחת של טיפול. הן היו במעקב למשך 24 חודשים לאחר תום הטיפול או עד להישנות המחלה.
למחקר היו שני תוצאי סיום עיקריים: הריכוז בשפל בדם לפני מתן המחזור השמיני לפני הניתוח ותגובה פתולוגית מלאה.ריכוז הרספטין לפני הניתוח בזמן שפל נבחר מאחר שבנקודת זמן זו ניתן לצפות כי הרמה משקפת את המצב היציב של ריכוז התרופה.
החוקרים מצאו כי זריקה תת-עורית של הרספטין אינה נחותה בהשוואה לטיפול תוך-ורידי, הן במונחי פרמקוקינטיקה והן במונחי תגובה פתולוגית מלאה.
הממוצע הגיאומטרי של רמות הרספטין בשפל לפני הניתוח עמד על 51.8 מיקרוגרם למ”ל עם טיפול תוך-ורידי ועל 69.0 מיקרוגרם למ”ל עם טיפול תת-עורי. יחס הממוצע הגיאומטרי בין טיפול תת-עורי וטיפול תוך-ורידי עמד על 1.33.
בנוסף, שיעור הנשים בהן תועדה תגובה פתולוגית מלאה היה דומה עם טיפול תת-עורי וטיפול תוך-ורידי (45.4% לעומת 40.7%).
החוקרים מדווחים גם כי תופעות הלוואי בכל דרגה היו דומות בשתי הקבוצות. תופעות הלוואי החמורות הנפוצות ביותר כללו נויטרופניה, לויקופניה וחום נויטרופני. בחולים שטופלו בזריקה תת-עורית נרשמו יותר תופעות לוואי חמורות; הבדל זה נבע בעיקר מזיהומים.
תועד מקרה תמותה אחד עקב תופעות לוואי בקבוצת הטיפול התוך-ורידי ושלושה מקרי תמותה עם טיפול תת-עורי. כל ארבעת מקרי התמותה הללו אירעו במהלך השלב הניאו-אדג’וונטי של הטיפול, כאשר שני מקרים (שניהם בקבוצת טיפול תת-עורי) הוגדרו כמקרים הקשורים לטיפול.
מהמחקר עולה כי טיפול תת-עורי בהרספטין מהוה חלופה תקפה לטיפול התוך-ורידי המקובל כיום. משך הטיפול הקצר עם זריקה תת-עורית עשוי לחסוך זמן לחולים, לרופאים ולצוות האחיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!