אונקולוגיה

מה הקשר בין רמות סלניום לסיכון לסרטן ריאה ? (European Respiratory Journal )

מחקר חדש ארוך טווח המתפרסם ב-European Respiratory Journal סותר מימצאים קודמים לפיהם רמות גבוהות של סלניום קשורות לסיכון מופחת לסרטן ריאות. למעשה, טוענים החוקרים הדנים, שמבין המעשנים הכבדים, אלו שהיו עם רמות הסלניום הגבוהות ביותר היו בסיכון גבוה יותר לתמותה מסרטן ריאה מאשר המעשנים עם הרמות הנמוכות ביותר.

לחוקרים אין הסבר למימצאים וייתכן שאלה אינם קשורים כלל לרמות הסלניום, אך לדעתם לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שמעשנים כבדים ורמות סלניום גבוהות גורמים ביחד לעלייה בסיכון לסרטן ריאות.

מדובר במחקר שכלל כ-3,300 גברים דנים שהיו במעקב למשך 16 שנים.

כאשר בחנו החוקרים רק את הגברים שהיו מעשנים כבדים (על בסיס רמות שאריות ניקוטין בדם) בתחילת המחקר , נמצא שמתוך מעשנים כבדים אלה שהיו עם רמות גבוהות של סלניום , 11% מתו מסרטן ריאה, בהשוואה ל-9% מאלה שהיו עם רמות ממוצעות, ו-6% מאלו שהיו עם הרמות הנמוכות ביותר.

לאחר התאמות לגורמי סיכון, לרבות צריכת אלכוהול, שומן ומלח, רמות גבוהות של סלניום היו קשורות לסיכון של פי 2 לתמותה מסרטן ריאה בהשוואה לבעלי רמות נמוכות.

נכון להיום ההמלצות התזונתיות בארה”ב הן לצרוך 55 מק”ג סלניום ליום , 60 מק”ג בזמן ההריון ו-70 מק”ג בזמן ההנקה. הסלניום נמצא בקרקע, כך שמזונות כמו לחם ואורז מהווים מקור. בנוסף, בשר, עוף ודגים מסויימים כמו טונה גם מהווים מקור. אגוזי ברזיל מכילים כמות גבוהה מאוד יחסית של סלניום, כמה מאות מק”ג למנה.

הקצה העליון שהוגדר בארה”ב לצריכת סלניום הוא 400 מק”ג ליום למבוגרים. רמות גבוהות מידי עלולות לגרום לסלנוסיס עם סימפטומים גסטרואינטנסיאלים, איבוד שיער, עייפות ופגיעה עצבית מתונה.

ERJ October 27, 2011 erj01027-2011

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה