משנת 1996, חברות תרופות בארצות הברית שילמו למעלה מ-12 מיליארד דולרים עקב מקרים משפטיים שנבעו מהונאה, כך מדווחים מומים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine. המקור ללמעלה משליש מ-31 מקרי התביעה היו עובדים בהווה או בעבר.

פשרות וקנסות היו אחראיים למרבית התשלומים מצד חברות תרופות.

החוקרים מדווחים כי בין השנים 1996-2000, נערכה תביעה אחת בנושא בריאות הציבור, עם תשלום של 8 מיליון דולרים. בין השנים 2001-2005, 15 מקרים הובאו בפני בתי משפט ושולמו 9 מיליארד דולרים. בין השנים 2006-2010 התקבלו 15 מקרים נוספים, עם תשלומים בסך 8.1 מיליארד דולרים.

כמעט כל התביעות נבעו מהפרות שיווק. הונאה או שימוש מחוץ להתוויות ושיטות תיוג שגויות היו הבסיס ב-15 מקרים. הונאות חיוב היו אחראיות ל-17 מקרים נוספים.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות מקרי תביעה תחת החוקים הנפוצים ביותר בתביעות הונאה בנושא בריאות הציבור, חוק הקרוי False Claims Act.החוק מתיר לאזרחים פרטיים לנקוט פעולות נגד-הונאה מצד הממשלה ומאפשר להם להשתתף בתגמולים הניתנים. המונח המשפטי קרוי Qui Tam.

ממחקר קודם בנושא עלה כי בין השנים 1996-2005, מקרים של מלשנות עם הונאה מצד חברות תרופות היו אחראיים לתשלומים בסך של 3.6 מיליארד דולרים. מדובר היה בסך כולל של 13 מקרים. למרות שמקרים אלו היו אחראיים לפחות מ-3% מכלל מקרי ההונאה הפדראליים שכללו חברות בריאות-ציבור, סך התשלומים עמד על 40% מסך תגמולי ההונאה מחברות מכלל התעשיות.

בדו”ח הנוכחי,החוקרים עדכנו את הנתונים אודות הונאה בתחום בריאות הציבור, בין השנים 1996-2010, ולא התמקדו רק במקרים של מלשנות.

חברה אחת הוזכרה בשלושה מקרים ושלוש חברות הוזכרו בשני מקרים. התגמול הגדול ביותר ניתן ע”י חברת פייזר (Pfizer), בסך של 2.3 מיליארד דולרים, שהיווה כמחצית מכלל התשלומים שניתנו במהלך תקופת המחקר. התביעה הובאה בשנת 2009 והתמקדה בנושא שיווק לא-חוקי, תיוג שגוי ותשלומים לרופאים למתן מרשם ל-Valdecoxib, שאינו משווק עוד.

התשלום השני בגודלו, גם הוא היה בשנת 2009, עמד על סך של 1.4 מיליארד דולרים, ניתן ע”י חברת אלי-לילי (Eli Lilly). במקרה זה, מדובר היה בשיווק מחוץ להתוויות של Olanzapine (זיפרקסה). ה-FDA אישר את השימוש בתרופה להפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה חמורה, אך חברת לילי דיווחה על עידוד שימוש מחוץ להתוויה בילדים תחת טיפול אומנה, בקשישים ובחולים הסובלים מאינסומניה.

חברת GlaxoSmithKline שילמה בשנת 2010 סכום של 750 מיליון דולרים עקב מכירת תרופות מזוהמות ממפעל ייצור בפורטו-ריקו.

החוקרים סבורים כי עם גדילת תפקיד הממשלה בבריאות הציבור, סביר להניח כי בדיקות קפדניות של חברות תרופות יובילו לתשלומים נוספים. עם זאת, מממצאי הדו”ח עולה כי למרות תשלומים אלו, דרושים שינויים נרחבים בפעילות השיווק של חברות התרופות.

Arch Intern Med. 2011;171:1503-1506

לידיעה במדסקייפ