מאת ד”ר בן פודה-שקד

במאמר מערכת חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Journal of Clinical Oncology עוסקים הכותבים במקומן של טכנולוגיות חדשות המאפשרות לחולי סרטן לדווח אודות תסמיניהם, וטוענים כי הגיעה העת לכך שתהפוכנה לחלק אינטגרלי מהטיפול באוכלוסיית חולים זו. לדבריהם, על מנת לזכות בתמיכת הרופאים, על גישות אלו להיות פשוטות לשימוש ובעלות ערך ברור ומיידי. מאמר המערכת לווה לפרסומם של שני מחקרים באותו גיליון העוסקים בטכנולוגיות שכאלו.

במחקר הראשון, מערכת טלפונית ממוחשבת אפשרה ל-79 חולים לדווח על תסמיניהם למשך 4 שבועות לאחר ניתוח לכריתת ריאה במרכז הרפואי M.D. Anderson Cancer Center באוניברסיטת טקסס.

החולים הוקצו אקראית לאחת משתי קבוצות: החולים בקבוצת הראשונה עשתה שימוש במערכת הטלפונית הממוחשבת, אשר בה מתבקש המשתתף להשיב לשאלות ביחס לתסמינים שונים אותם חווה. הקבוצה השנייה הוקצתה לשימוש באותה מערכת טלפונית, אולם עם שירות נוסף, לפיו כאשר דיווח החולה על תסמינים בינוניים-קשים, נשלח דואר אלקטרוני באופן אוטומטי לרופא המטפל.

החוקרים מדווחים כי החולים בקבוצה השנייה חוו ירידה משמעותית יותר בשיעור התסמינים החמורים בהשוואה לאלו בקבוצה הראשונה בה לא נשלחו מסרי דואר אלקטרוני אוטומטיים (19% לעומת 8%), וכן הראו ירידה מהירה יותר בשיעור זה.

בנוסף, דיווחו החולים בקבוצה השנייה על שביעות רצון רבה יותר מהמערכת הטלפונית הממוחשבת, באופן שעשוי לדברי החוקרים לשקף את העובדה כי ידעו שתסמיניהם מצויים תחת ניטור.

החוקרים מציינים כי מרבית ההתראות (84%) מהחולים בקבוצה השנייה נתקבלו בידי הרופא המטפל תוך 24 שעות, וכי ב-60% מהמקרים ההתראה הביאה להתקשרות טלפונית עם החולה.

לדברי המומחים העומדים מאחורי מאמר המערכת, ישנן שתי השלכות חשובות למחקר זה. ראשית, הקלינאים יוכלו לשלב את ההתראה האוטומטית לעשייתם הקלינית השוטפת, ושנית, הדבר יהיה בעל ערך מאחר ויוכל להביא לשליטה טובה יותר בתסמיני החולה.

עם זאת, החוקרים מזכירים כי לא הייתה כל דרך לדעת שמא הרופאים שהשתתפו במחקר ראו ערך במערכת הממוחשבת או שמא היו מעוניינים בהמשך השימוש בה לאחר תום תקופת המחקר. אף על פי כן, הם טוענים, שיעור השימוש הגבוה בקרב הרופאים מציע כי הייתה התלהבות מצידם.

הכותבים פונים אל קהל האונקולוגים בקריאה לעשות שימוש במידע ממוחשב של תסמינים בדיווח עצמי. לדבריהם, מגבלות לוגיסטיות הן הסיבה העיקרית לכך שמידע זה לא נאסף בצורה רוטינית עד כה, וכעת מרבית סוגיות אלו הגיעו אל פתרונן. המחסום העיקרי שנותר הינו תרבותי, הם טוענים ורומזים כי הרופאים הינם חלק מהבעיה.

הכותבים מציעים כי נתונים המדווחים בידי החולה עשויים להניע סוגים רבים של החלטות קלינית, ובהן שינויים בטיפול התרופתי (כגון ירידה במינון תכשיר כימותרפי בשל עייפות), התחלת טיפול תומך (דוגמת מתן תרופה נוגדת בחילות), הפנייה לייעוץ רפואי נוסף (לרבות טיפול פסיכולוגי) והערכה מחודשת של תלונה ידועה (דוגמת ביצוע בדיקת דימות בלש כאבי בטן בתר-ניתוחיים).

במחקר השני דיווחו החוקרים אודות תוכנת מחשב המאפשרת לחולים לדווח על תסמיניהם וכן על סוגיות הקשורות באיכות החיים באמצעות שאלונים ממוחשבים. התוכנה הותקנה על גבי מכשירי מחשב ניידים עם מסך מגע, אשר היו זמינים לשימוש החולים בחדרי ההמתנה במרכזים הרפואיים שהשתתפו במחקר.

במחקר מבוקר זה, הוקצו אקראית 660 חולי סרטן עם אבחנות שונות ודרגות מחלה שונות לאחת משתי קבוצות. בקבוצת ההתערבות הוצגו תוצאות שאלוני ה-Symptom and Quality of Life Issues (SQLIs) באופן אוטומטי כסיכום גרפי שניתן לצוות הרפואי לפני הביקור הרפואי (כך ב-327 חולים), ובקבוצת הביקורת לא סופק סיכום שכזה (333 חולים).

הנבדקים עברו בדיקת רופא לפני מתן הטיפול וכן בדיקה נוספת 4-6 שבועות לאחר מכן, ונתבקשו למלא את השאלון הממוחשב לפני כל פגישה. התוצא העיקרי של המחקר נקבע כדיון של סוגיות ה-SLQI בין הרופא והמטופל במהלך הפגישה השנייה. לשם כך, הוקלטו כל המפגשים בין הרופאים ובין מטופליהם והמלווים שלהם או בני משפחותיהם.

החוקרים מצאו כי הקלינאים נטו יותר לדון בתסמינים באם אלו סומנו בידי התוכנה כ’בעייתיים’. בנוסף, נמצא כי משך הביקור לא נבדל משמעותית בין שתי הקבוצות, כך שנראה שהשימוש בתוכנה לא הביא להארכת משך הביקורים.

תוכנת המחשב, המכונה Electronic Self-Report Assessment-Cancer (ESRA-C), הינה לדברי החוקרים האפליקציה הראשונה בדיווח עצמי המביאה להגברת הדיון בנושאי תסמינים וסוגיות איכות חיים במסגרת מחקר בהקצאה אקראית שנערך בארצות הברית.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים את העובדה כי הנבדקים היו ברובם לבנים, וכי לרובם היה ניסיון קודם במחשבים. בנוסף, ממוצע הגילאים עמד על 54 שנים בלבד, גיל צעיר מחולה הסרטן הממוצע.

J Clin Oncol 2011

לידיעה במדסקייפ