מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Journal of Clinical Oncology עולה כי סריקות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging, MRI) אינן מנבאות בצורה מדויקת את התגובה לטיפול כימותרפי ניאו-אדג’ובנטי עבור כל חולות סרטן השד.
על אף ש-MRI זיהה בצורה מדויקת את התגובה לטיפול בכימותרפיה ניאו-אדג’ובנטית עבור חולות עם סרטן השד מסוג triple-negative ו-HER2-positive, הרי שלא הצליח בניבוי התגובה עבור אלו עם מחלה שהיא ER-positive/HER2-negative, הסוג השכיח ביותר של סרטן השד, מסבירים החוקרים.
על בסיס ממצאיהם אלו, מסיקים החוקרים כי יש לנקוט במידה של זהירות כאשר מפענחים את התגובה של סרטן שד שהינו ER-positive/HER2-negative במהלך טיפול ניאו-אדג’ובנטי באמצעות MRI.
במחקר נכללו 188 חולות, מהן 47 עם מחלה triple-negative, 38 עם מחלה חיובית ל-HER2, ו-103 עם מחלה שהינה ER-positive/HER2-negative. לפני הטיפול הכימותרפי, עברו הנבדקות MRI התחלתי אשר בו העריכו החוקרים את גודל הגידול ואת צורתו. על בסיס סוג המחלה, קיבלו הנשים אחד מבין ארבעה מחזורי טיפול כימותרפי ניאו-אדג’ובנטי. החוקרים מציינים כי בחולות אשר לא הגיבו לטיפול בכל קבוצה הוחלף הטיפול לאחר שלושה שבועות.
בהמשך, עברו הנבדקות MRI שני בתום 6 או 8 שבועות של הטיפול הכימותרפי הניאו-אדג’ובנטי, ולאחר סיום הטיפול עברו כריתת שד או טיפול משמר שד.
החוקרים עשו שימוש בשתי שיטות על מנת לבחון את הרגישות של בדיקות ה-MRI לקביעת התגובה לטיפול הכימותרפי הניאו-אדג’ובנטי- עקומות Receiver-operator characteristic באמצעות קיומה או היעדרה של מחלה לאחר הטיפול, וחישוב על פי Pearson’s correlation coefficient באמצעות מדד ה-Breast Response Index. ערכי ה-MRI התבססו לדבריהם על הקוטר הגדול ביותר של הגידול בכל אחת מסריקות ה-MRI.
על אף שבסך הכל נצפה קשר בין התגובה של החולות לטיפול ובין השינוי ב-MRI, מסבירים החוקרים כי כאשר הנשים חולקו על פי סוג המחלה, הקשר נותר רק עבור אלו עם מחלה שהינה triple-negative או HER2-positive. לא נצפה קשר מובהק סטטיסטית בין תגובת החולות לטיפול הניאו-אדג’ובנטי ובין תבנית הצטמצמות הגידול כפי שהוערכה ב-MRI. הם מוסיפים כי תוצאות דומות התקבלו כאשר בחנו את התגובה לטיפול על פי מדד ה-Breast Response Index.
החוקרים מדווחים כי בתחילה קיוו כי ה-MRI ינבא את התגובה של חולות סרטן השד לטיפול הכימותרפיה מוקדם במהלך הטיפול הניאו-אדג’ובנטי, באופן שיאפשר את תיקון מינוני התרופות. יתרה מכך, באם MRI היה נמצא כסמן מדויק לתגובה מלאה, הרי שיתכן וניתן היה לחסוך את הניתוח עבור חולות מסוימות לאחר הטיפול הניאו-אדג’ובנטי. עם זאת, הסוגים הרבים והשונים של סרטן השד מקשים לדבריהם על כך שבדיקת ה-MRI תהפוך כלי אוניברסלי לבחינת תגובה החולות לטיפול הניאו-אדג’ובנטי. כיום רווחת ההבנה כי סרטן השד אינו מחלה יחידה כי אם בעל מספר תתי-סוג הנבדלים זה מזה בפתולוגיה, בפרוגנוזה ובטיפול.
החוקרים מסכמים כי ממצאי מחקרם זה מראים שהמאפיינים ההדמייתיים של תתי-סוג אל, והתגובה לטיפול כימותרפי, ניתנים לניבוי באופן מדויק באמצעות MRI בחולות מסוימות, אולם לא כך באלו המשתייכות לתת-הסוג הנפוץ ביותר (ER-positive/HER2-negative).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!