אונקולוגיה

השוואה בין כריתה סגמנטלית של הריאה ובין כריתת אונה לטיפול בסרטן ריאות (מתוך הכנס CHEST 2010)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס CHEST 2010 של ה- American College of Chest Physicians, עולה כי לא נמצא הבדל בשיעור ההישנות המקומית בחולים עם סרטן ריאה מסוג Non-small cell lung cancer (NSCLC), אשר עברו כריתה סגמנטלית של הריאה (anatomic segmentectomy) או כריתת אונה שלמה. עם זאת, כריתת יתד (Wedge resection) נקשרה לשיעור הישנות מקומית גבוה יותר באוכלוסיה זו.

כריתה סגמנטלית של הריאה מסירה את אחד מ-19 הסגמנטים הריאתיים. כל סגמנט ריאתי קשור לסעיף ישיר של ברונכוס אונתי ומקבל אספקת דם מסעיף של עורק הריאה, ומופרד מהסגמנטים השכנים ע”י מחיצות של רקמת חיבור. לצורך ביצוע כריתה סגמנטלית קושרים המנתחים את סעיף הברונכוס והעורק המספקים את אותו הסגמנט, ומסירים את הסגמנט ואת קשריות הלימפה הסמוכות דרך מישורים אנטומיים. לעומת זאת, כריתת יתד כרוכה בכריתה של חלק הריאה הכולל את הגידול.

המחקר כלל 1,093 משתתפים שעברו ניתוח בשל NSCLC בשלב I בשנים 2002-2009. גיל המשתתפים הממוצע היה 68 שנה וגודל הגידול הממוצע היה 2.9 ס”מ.

החוקרים מדווחים כי 235 משתתפים עברו כריתה סגמנטלית של הריאה, 130 משתתפים עברו כריתת יתד, ו-728 משתתפים עברו כריתת אונה שלמה. מתוצאות המחקר עולה כי לאחר מעקב ממוצע בן 30.5 חודשים נצפה שיעור הישרדות דומה בין 3 הקבוצות.

במחקר נצפה שיעור הישנות מקומית גבוה יותר בקבוצה שעברה כריתת יתד לעומת משתתפים שעברו כריתה סגמנטלית (14.6% לעומת 8.9%, p=0.006). עם זאת, שיעור ההישרדות נטולת ההישנות ושיעור ההישנות המקומית היו דומים במשתתפים שעברו כריתה סגמנטלית ובאלו שעברו כריתת אונה שלמה.

לאור תוצאות המחקר מציינים החוקרים כי עד כה נהוג היה לחשוב שהליך ניתוחי שכולל פחות מכריתת אונה ריאתית שלמה, קשור לתוצאות פחות טובות בחולים עם NSCLC. עם זאת, התוצאות הנוכחיות מלמדות אחרת.

לדבריהם, במחקר הנוכחי קבעו המנתחים את היקף הכריתה הנדרש, בעיקר על סמך גודל ומיקום הגידול. גידולים קטנים הממוקמים בסגמנט אחד מתאימים לכריתה סגמנטלית, בעוד שגידולים המערבים מספר סגמנטים מתאימים יותר לכריתת אונה. גורמים נוספים המשפיעים על היקף הניתוח כוללים את התפקוד הריאתי, גיל המנותח, וניתוחים קודמים שעבר.

החוקרים מוסיפים כי כריתת יתד עלולה שלא להסיר תאי גידול שהתפשטו לקשריות הלימפה, בעוד שכריתה סגמנטלית וכריתת אונה שלמה כוללות גם את קשריות הלימפה הסמוכות. להערכתם זהו אחד ההסברים העיקריים לשיעור ההישנות הגבוה יותר שנצפה במשתתפים שעברו כריתת יתד. עם זאת, הם מדגישים כי כעת דרושים מחקרים נוספים בנושא.

מתוך הכנס CHEST 2010: American College of Chest Physicians Annual Meeting.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה