מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון נובמבר 2010 של ה- American Journal of Roentgenology, עולה כי פענוח מרחוק של תוצאות CT-קולונוגרפיה (CTC, קולונוסקופיה וירטואלית) שעברו מטופלים מאזורים כפריים מרוחקים, היה יעיל ובטוח. את הבדיקה ביצעו טכנאים מיומנים, והפיענוח בוצע ע”י מומחים להדמייה המרוחקים מאות קילומטרים ממקום הבדיקה.

החוקרים כותבים כי קיימת עלייה בשיעור סרטן המעי הגס בקרב אינדיאנים המתגוררים באיזורים מרוחקים בארה”ב, אך שיעור הסקר לסרטן המעי הגס הוא נמוך יותר מזה של כלל אוכלוסיית ארה”ב, בשל גורמים גאוגרפיים ודמוגרפיים. הם מסבירים כי מגורים רחוקים מסניפי הדואר וצנרת ביתית לקויה בחלק מהאיזורים עלולים לצמצם את ההיענות לבדיקת דם סמוי בצואה, וברבים מהאיזורים לא ניתן לבצע סיגמואידוסקופיה בשל חוסר זמינות של הבדיקה.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את הבטיחות והיעילות של פענוח מרחוק של תוצאות CTC, אשר בוצע באיזורים מרוחקים ע”י טכנאים שהוכשרו לכך. נציגים מ-2 מרכזים רפואיים מרוחקים עברו הכשרה ייעודית לביצוע CTC, שכללה הסבר על ההתוויות לביצוע הסקר, ההכנה הנדרשת לבדיקה, שיטת הבדיקה, וכן שיעורים בסיסיים באנטומיה ופתולוגיה. בנוסף קיבלו הנציגים הדגמה צמודה תוך בדיקת מתנדב, וניתנו דגשים על מיקום המטופל, ניפוח המעי, והערכת התמונות.

המחקר כלל 321 משתתפים בגיל ממוצע של 60.9 שנה, שעברו בדיקת CTC בשנים 2008-2009. הבדיקה בוצעה ע”י הטכנאים באיזור המרוחק, ותוצאותיה הועברו לפענוח מומחי הדמייה באמצעות רשת וירטואלית מאובטחת.

החוקרים מדווחים כי ב-87% מהמקרים נערכה בדיקת ה-CTC לצורך סקר לסרטן המעי הגס, כולל 4 משתתפים לאחר קולונוסקופיית סקר לא מלאה ו-3 משתתפים עם היסטוריה של כריתת פוליפים במעי הגס שעברו את הבדיקה לצורך מעקב אחר פוליפים נוספים שזוהו. התוויות נוספות לבדיקה כללו בדיקת דם סמוי חיובית בצואה, דימום רקטלי, אנמיה, דיברטיקוליטיס/דיברטיקולוזיס, כאב בטן, עצירות וקולונוסקופיה אבחנתית לא מלאה.

מתוצאות המחקר עולה כי ב-295 משתתפים (92%) ניקוי המעיים היה מספק עם כמות צואה מינימלית, ב-293 משתתפים (91%) כמות הנוזלים במעי הייתה קטנה דיה, וב-294 (92%) משתתפים הרחבת המעי הייתה טובה.

בעיות טכניות שעלו בבדיקה כללו צואה עודפת ב-6 משתתפים, ניפוח ווגינלי ב-2 משתתפות, הפרעה לניפוח באיזור הפלקסורה הספלנית או הרקטום ב-5 משתתפים, וארטיפקטים הקשורים לתנועות הנשימה ב-21 משתתפים.

ב-44 מהמשתתפים (14%) נצפו פוליפים בגודל 6 מ”מ או יותר. 11 מהמשתתפים עברו לאחר מכן קולונוסקופיה עם כריתת פוליפים, כך שהערך המנבא החיובי היה 41% לפוליפים בגודל זה.

בין הפיתרונות האפשריים שמציעים החוקרים לבעיות שעלו במחקר מציינים החוקרים דחייה של הבדיקה במידה והכנת המעי לא נעשתה כראוי, זיהוי נפרד של הרקטום מהווגינה למניעת ניפוח ווגינלי, והמתנה מספקת לסיום בחילה או הקאות על מנת למנוע ארטיפקט בשל תנועות נשימה.

החוקרים מציינים כי היות ורק מיעוט מהמשתתפים עברו קולונוסקופיה לאחר הבדיקה, קשה היה להעריך את שיעור התוצאות השליליות-שגויות (false negative). הם מוסיפים כי הדרכת הטכנאים הייתה קצרה משתוכנן, שכן רק מתנדב אחד מתוך 6 הגיע בפועל לביצוע ההדגמה.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי באמצעות הכשרה מתאימה ניתן לערוך בדיקות CTC באיכות טובה גם באיזורים עם משאבים רפואיים מוגבלים. לדעת הכותבים, ביצוע סקר לסרטן המעי הגס באיזורים מרוחקים תוך שימוש ב-CTC, עשוי להגדיל את מספר הנבדקים ולהוביל לאבחנה מוקדמת של ממאירות זו.

Am J Roentgenol. 2010;195:1110-1117

Am J Roentgenol. 2010;195:1107-1109

לידיעה במדסקייפ