אונקולוגיה

האם שימוש בתכשיר Afatinib מעכב את התקדמות המחלה בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC? (מתוך כנס European Society for Medical Oncology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-35 של ה-European Society for Medical Oncology (ESMO) עולה כי חולים עם סרטן ריאות ומוטציות ברצפטור ל-Epidermal growth-factor (EGFR) הראו שרידות ארוכה יותר ללא התקדמות המחלה וכיווץ של הגידול בעקבות טיפול בתכשיר הניסיוני Afatinib (BIBW 2992), מעכב בלתי הפיך לטירוזין קינאז EGFR ו-HER2. החוקרים דיווחו על תוצאות מחקר ה-LUX-Lung 1, מחקר בשלב 2b/3.

לדברי החוקרים, תכשיר זה מביא לרגרסיה בתת-סוג של חולי סרטן הריאה אשר להם לא קיים עד כה טיפול מוכח וזמין. הם מסבירים כי הרגרסיה והתייצבות המחלה אשר נצפו היו קשורים בשיפור בתסמינים המיוחסים לסרטן.

עבור חולים אשר טופלו בתכשיר הניסיוני, מדווחים החולים כי השרידות ללא התקדמות המחלה עמדה על 3.3 חודשים (95% CI = 2.79-4.40), בעוד שעבור אלו שטופלו בתרופת דמה עמדה שרידות זו על 1.1 חודשים (95% CI = 0.95-1.68), עם יחס סיכון של 0.38 (95% CI = 0.306-0.475).

בתום שמונה שבועות, נמצא כי שיעור כיווץ הגידול היה גבוה משמעותית בקרב החולים שטופלו ב-Afatinib בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (שיעור השליטה במחלה, 58% לעומת 19%; P<0.0001). לטענת החוקרים, הערכה שמרנית של שיעור התגובה הייתה 7% בקרב החולים שהראו תגובה חלקית מוכחת בעקבות טיפול ב-Afatinib. שיעור התגובה המוכחת הכולל היה 11% בקרב החולים בקבוצה זו ו-0.5% בקרב אלו בקבוצת הביקורת.

עם זאת, החוקרים מציינים כי תוצאות מחקרם זה לא הראו שיפור בשרידות הכוללת, אשר הוגדרה כיעד העיקרי של המחקר. השרידות הכוללת החציונית עמדה על 10.78 חודשים (95% CI = 9.95-11.99) עבור החולים בקבוצת ה-Afatinib לעומת 11.96 חודשים (95% CI = 10.15-14.26) בקבוצת הביקורת (יחס הסיכון 1.077; 95% CI = 0.862-1.346).

החוקרים מוסיפים כי כמדד של ביצוע, נותרה השרידות הכוללת כתקן הזהב, וטוענים כי העברת חולים בין הקבוצות והשימוש בטיפולים נוספים לאחר מכן הם שתרמו לשרידות הכוללת הדומה בין שתי הקבוצות.

החוקרים מזכירים כי נכון להיום לא קיים טיפול עבור חולים אשר נכשלו בניסיון טיפולי ב-מעכבי טירוזין קינאז למוטציות ב-EGFR, ואולם Afatinib הוכח כבעל פעילות בגידולים הנושאים מוטציות אלו. כוונתם העיקרית של החוקרים הייתה למצוא טיפולי חלופי ל-EGFR לאחר טיפול התחלתי המעכב טירוזין קינאז EGFR וכישלון טיפול המבוסס על פלטינום.

במחקר הנוכחי נכללו 585 חולים עם אדנוקרצינומה של הריאה בשלב IIIb/IV, אשר הוקצו אקראית לקבל את התכשיר הניסיוני יחד עם טיפול תומך מיטבי או לחילופין תרופת דמה יחד עם טיפול תומך מיטבי.

החולים גויסו מעוקבה של חולי סרטן ריאה מסוג Nonsmall-cell lung cancer (NSCLC) עם מוטציה מוכחת ב-EGFR וחשד למוטציה שנייה המכונה T790M, אם כי זו האחרונה לא הוכחה באמצעות פרופיל מולקולארי. החולים נבחרו קלינית על בסיס ההיסטוריה של התקדמות קודמת של המחלה תחת קו אחד או שני קווי טיפול כימותרפי (לרבות קו טיפול אחד לפחות המבוסס על פלטינום) בנוסף לטיפול בן למעלה מ-12 שבועות של Gefitinib (אירסה) או Erlotinib (טרסבה).

החוקרים מזכירים כי מבחינה היסטורית, כאשר חולים עם סרטן ריאה ומוטציה ב-EGFR הראו הישנות לאחר תגובה טובה לקווי הטיפול הראשוניים, הייתה קיימת השערה לפיה ישנה מוטציה שנייה אשר מפריעה ליעילות הטיפול. בשנת 2005, למעלה ממחצית מחולים אלו הראו מוטציה שכזו- T790M.

בעוד שבמחקר הנוכחי טרם הייתה קיימת כאמור הוכחה מולקולארית לנוכחות מוטציה זו בחולים, מביעים החקורים את תקוותם כי במועד מאוחר יותר יהיו בידיהם נתונים המאפשרים זיהוי קפדני יותר של ביולוגיה מולקולארית באשר לנוכחות שתי המוטציות בנבדקים.

היעד העיקרי במחקר נקבע כאמור כשרידות הכוללת, ויעדיו המשניים כללו שרידות ללא התקדמות המחלה, שיעור תגובה אובייקטיבית לטיפול, שיעור השליטה במחלה, בטיחות הטיפול ואיכות החיים.

החוקרים מוסיפים כי לא נצפו תופעות לוואי חדשות או בלתי צפויות, וכי תופעות הלוואי השכיחות ביותר שנרשמו היו שלשולים ופריחה, אשר נשלטו באמצעות הפסקת הטיפול התרופתי או הפחתת מינונו.

החוקרים מסכמים כי מחקרם זה מאשר בבירור את הפעילות הביולוגית של Afatinib, וכי הטיפול נמצא כנסבל, מביא לרגרסיות, משפר את יציבות המחלה ומשפר את תסמיניה. יהיה מעניין לדבריהם לראות כיצד תוצאות המחקר מפורשות ברגע שניתן יהיה להצליבן עם מידע מדגימות הסרום (ואיפיון מולקולארי של המוטציות).

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לדברים, מציינת כי מחקר LUX-Lung1 מבסס בבירור את Afatinib כתכשיר פעיל ב-NSCLC, ואולם לטענתה היעדר התועלת ביחס לשרידות הכוללת קשורה ככל הנראה לכך שאוכלוסיית המחקר כללה גם חולים עם מוטציות ב-EGFR, אשר להם ככל הנראה פרוגנוזה טובה מלכתחילה ולפיכך מקבלים מספר קווי טיפול כימותרפי.

ראוי לציין כי בדיון נפרד, נידונו תוצאות מחקר ה-LUX-Lung 2, אשר בחן אף הוא את השימוש ב-Afatinib בקרב חולים עם סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC ומוטציות ב-EGFR אשר טרם טופלו קודם לכן בכימותרפיה או אשר טופלו בתכשיר כימותרפי יחיד בלבד. ממצאי המחקר העידו על כך ש-Afatinib הוביל לשיעור תגובה כולל של 61% ועיכוב של 16 חודשים בהתקדמות המחלה.

מומחה בתחום האונקולוגיה שיבח את מחקר זה וציין כי תוצאותיו מעלות את השאלה- כיצד יש להדגים את הערך של תכשיר חדש בשוק ההולך ונהיה מוצף בתכשירים. לדבריו, הממצא ביחס לשרידות ללא התקדמות המחלה מהווה סימן ברור ברמה הסטטיסטית, ואולם הוא מזכיר כי לא הייתה מובהקות סטטיסטית בכל הנוגע לשרידות הכוללת.

לבסוף נציין כי שני מחקרים קליניים בשלב 2- המכונים LUX-Lung 3 ו-LUX-Lung 6– בוחנים כעת את השימוש ב-Afatinib כטיפול קו ראשון באוכלוסיית חולים זו.

מתוך הכנס השנתי ה-35 של ה-European Society for Medical Oncology (ESMO) אשר נערך בחודש אוקטובר 2010, במילאנו.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • האם SBRT יעיל כמו ניתוח לטיפול בגרורות לריאות משנית לסרטן מעי גס ורקטום? (Int J Radiat Oncol Biol Phys)

    האם SBRT יעיל כמו ניתוח לטיפול בגרורות לריאות משנית לסרטן מעי גס ורקטום? (Int J Radiat Oncol Biol Phys)

    בחולים עם גרורות בודדות לריאות משנית לסרטן מעי גס ורקטום, הן קרינה סטראוטקטית (SBRT) והן טיפול ניתוחי הובילו לתוצאות דומות מבחינת הישרדות כוללת לאחר חמש שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Radiation Oncology. עם זאת, באלו שטופלו ניתוחיות תועדו שיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי הישרדות ללא-מחלה טובים יותר, כמו גם מרווח זמן […]

  • טיפול ב-Belzutifan משפר תוצאות בחולים עם סרטן כליה בשלב מתקדם (N Engl J Med)

    טיפול ב-Belzutifan משפר תוצאות בחולים עם סרטן כליה בשלב מתקדם (N Engl J Med)

    טיפול ב- Belzutifanהדגים תוצאות טובות יותר משמעותית מ-Everolimus בשיפור הישרדות ללא-התקדמות מחלה ושיעורי תגובה אובייקטיבית בחולים עם סרטן כליה מתקדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. לאחר שנה וחצי, כרבע מהחולים תחת Belzutifan שרדו וללא התקדמות מחלה, זאת בהשוואה לפחות מ-10% מאלו תחת Everolimus. מחקר LITESPARK-005 הינו מחקר רב-מרכזי, בשלב […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם חדירה קטנה לפלאורה ויסראלית שיעורים נמוכים יותר משמעותית של הישרדות ללא-מחלה והישרדות ללא-הישנות, לצד שיעורי הישנות גבוהים יותר, ללא תלות בהיקף הכריתה הניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. עם זאת, חדירה לפלאורה ויסראלית לא השפיעה משמעותית על ההישרדות הכוללת […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה