ממצאי מחקר חדש תומכים בהשערה לפיה טיפול הורמונאלי חליפי מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס פולשני. טיפול הורמונאלי נוכחי, בצורת אסטרוגן בלבד או שילוב אסטרוגן עם פרוגסטין, לווה בירידה של 36% בסיכון לסרטן מעי גס. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין טיפול הורמונאלי בעבר ובין הסיכון לסרטן מעי גס.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגים להערכת הקשר בין טיפול הורמונאלי ובין הסיכון לסרטן מעי גס העלו תוצאות סותרות. חלק מהמחקרים מצאו כי טיפול הורמונאלי חליפי לווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס. מחקרי WHI (Womens’ Health Initiative) מצאו כי טיפול הורמונאלי משולב רציף, אך לא טיפול באסטרוגן בלבד, לווה בירידה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום. מחקרים שנערכו בהמשך תמכו והפריכו את הקשר הנ”ל.

סוגיה זו נבחנה במחקר California Teachers Study (1995-2006) שכלל 56,864 נשים מתחת לגיל 80, שהיו סביב תקופת המנופאוזה או לאחר-מנופאוזה, ללא סיפור קודם של סרטן מעי גס ורקטום.

442 נשים אובחנו עם סרטן מעי גס. טיפול הורמונאלי בהווה לווה בירידה של 36% בסיכון לסרטן מעי גס, בהשוואה לנשים שמעולם לא קיבלו טיפול זה (סיכון יחסי של 0.64, 95% CI = 0.51-0.80). לא נמצא הבדל בין התכשירים השונים. הסיכון המשוער היה נמוך יותר בקרב אלו שנטלו טיפול הורמונאלי בהווה עם עליה במשך הטיפול בין 5 ו-15 שנות טיפול (סיכון יחסי של 0.49,  95% CI = 0.35-0.68), אך המגמה לא נמשכה עם טיפול ממושך יותר של למעלה מ-15 שנים (סיכון יחסי של 0.69,  95% CI = 0.52-0.92,  p=0.60). החוקרים מציינים כי ירידה זו בהשפעת משך הטיפול על התגובה לאחר 15 שנות טיפול לא תוארה בעבר.

פעילות גופנית ממושכת, השמנת-יתר, טיפול קבוע בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) וצריכת אלכוהול יומית, לא הובילו לשינוי בהשפעות אלו. החוקרים זיהו קשר מובהק בין טיפול הורמונאלי נוכחי ובין הסיכון לסרטן מעי גס בקרב נשים עם סיפור משפחתי של סרטן מעי גס ורקטום (p=0.04). טיפול הורמונאלי בהווה לווה בקשר הפוך עם הסיכון לסרטן מעי גס פולשני בקרב נשים סביב מנופאוזה ולאחר המנופאוזה.

לא נערכו מחקרים אפידמיולוגים רבים להערכת הקשר האפשרי בין טיפול הורמונאלי ובין הסיכון לסרטן מעי גס, על-פי שלב המחלה בעת האבחנה. במחקר Nurses’ Health Study דווח על קשר דומה עם טיפול הורמונאלי וממאירויות בשלב מוקדם או בשלב מתקדם של המעי הגס. ממחקר WHI עולה קשר מובהק בין טיפול הורמונאלי משולב ובין ירידה בסיכון לממאירויות בשלב פחות-מתקדם, ללא השפעה מובהקת על מחלה אזורית או גרורתית; בנוסף, גידולי מעי גס שאובחנו בקבוצת הנשים שטופלו באסטרוגן עם פרוגסטין נטו להיות בשלבים מתקדמים יותר, בהשוואה לממאירויות שאובחנו בקבוצת הפלסבו.

מהמחקר הנוכחי עולה כי הקשר בין טיפול הורמונאלי ובין סרטן מעי גס פולשני היה בולט יותר עם מחלה לא-מקומית; עם זאת, ייתכן כי הבדל זה נובע מרמת סקירה גבוהה של הנשים שקיבלו טיפול הורמונאלי במחקר, מה שעשוי להגדיל את מספר המקרים המקומיים המאובחנים.

החוקרים מצאו ירידה גדולה יותר בסיכון עם טיפול הורמונאלי נוכחי בקרב נשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן עם סרטן מעי גס ורקטום.

אחד המנגנונים האפשריים, האחראי לקשר בין טיפול הורמונאלי ובין הירידה בסיכון לסרטן מעי גס, הוא בקרה של גנים האחראיים לאפופטוזיס, ככל הנראה דרך השפעה על קולטנים לאסטרוגן (Estrogen Receptor-β), הנפוצים במעי הגס.

למחקר מספר יתרונות, כולל מבנה המחקר הפרוספקטיבי, המספר הגדול של מקרים חדשים של סרטן מעי גס וגישה לידע מפורט אודות מאפייני הגידולים.

לסיכום, טיפול הורמונאלי נוכחי לווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס פולשני. תוצאות דומות התקבלו עבור טיפול באסטרוגן בלבד ובאסטרוגן עם פרוגסטין. הקשר הושפע מסיפור משפחתי של סרטן מעי גס ורקטום. לאור ממצאים אלו, ממליצים החוקרים לשים דגש על הצורך בהבנת ההשפעות הספציפיות של טיפול הורמונאלי על איברים שונים.

Am J Epidemiol 2010;171:415425