מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בחודש יולי 2010 פורסמו ב- Journal of Clinical Oncology תוצאות סקר שכלל חולים אונקולוגים, ובחן כיצד נמסרה להם אבחנת הממאירות ומה הייתה ההשפעה של מאפייני מתן הבשורה המרה על כל מטופל.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את המאפיינים של מתן אבחנה חדשה של ממאירות, ואת ההשפעות של מאפייני הבשורה. הסקר כלל 460 חולים אונקולוגים, והשאלון כלל 34 שאלות, מהן 7 שאלות אשר עסקו בנסיבות מתן האבחנה למטופל.

החוקרים מדווחים כי 437 משתתפים מילאו את השאלון. חציון גיל המשתתפים היה 53 שנים, 37% מהם סבלו מלימפומה או לויקמיה, 22% מסרטן המוח, 14% מסרטן הערמונית ו-27% מממאירות אחרת.

מתוצאות הסקר עולה כי 233 מטופלים (54%) ציינו כי קיבלו את אבחנת הסרטן במשרד הרופא המטפל. 122 משתתפים נוספים (28%) דיווחו כי קיבלו את האבחנה באופן אישי, אך בבית החולים. בקרב קבוצה זו, ל-43% נמסרה האבחנה בחדר האשפוז, ל-23% בחדר המיון, ל-13% בחדר ההתאוששות, ל-7% במחלקת ההדמיה, ו-13% משתתפים קיבלו את האבחנה במקומות אחרים ברחבי בית החולים.

82 משתתפים (18%) סיפרו כי קיבלו את אבחנת הסרטן לראשונה בשיחת טלפון. 96% מהם ציינו כי האבחנה נמסרה ע”י רופא, אך 4% מהם שמעו את האבחנה ממקורות אחרים, כולל טכנאי הדמיה, אחיות, עוזרי רופא או קרובי משפחה.

לדברי החוקרים, 44% מהמשתתפים דיווחו כי הדיון שנערך עימם לאחר מתן האבחנה נמשך 10 דקות או פחות, 53% סיפרו כי הדיון נמשך יותר מ-10 דקות, ו-5% ציינו כי אינם זוכרים את משך השיחה. בקרב מטופלים שזכרו את תוכן השיחה, 13% סיפרו כי לא ניתן הסבר לאבחנה, ו-31% ציינו כי לא שוחחו עימם על אפשרויות הטיפול העומדות בפניהם. כמו כן, 30% מהמשתתפים ציינו כי לא קיבלו הפניה למומחה אחר.

החוקרים מוסיפים כי חציון ציון שביעות הרצון הכוללת של המשתתפים היה 73.5 מתוך 100. 84% מהמשתתפים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהתקשורת עם הרופא המטפל, אך 5.6% סיפרו על תקשורת גרועה עם הרופא. החוקרים מציינים כי נמצא קשר בין ציון שביעות רצון גבוה ובין מסירת האבחנה באופן אישי (לעומת הטלפון), ובפרטיות (לעומת סביבה לא פרטית). כמו כן, ציון שביעות רצון גבוה יותר נקשר לדיון ארוך מ-10 דקות, ולדיון שכלל את האפשרויות הטיפוליות.

57% מהמשתתפים סיפרו כי החליפו את הרופא המטפל לאחר קבלת אבחנת הסרטן, ובין הסיבות להחלפת הרופא הם ציינו הפניה, רצון לקבל טיפולים ניסיוניים, וקבלת חוות דעת שנייה. בקרב משתתפים אלו, 15% דיווחו כי החליפו את הרופא מכיוון שאיבדו את אמונם בו, 10% ציינו כי חשו שהתקשורת עם הרופא לא הייתה טובה, ו-12% שינו את הרופא בשל חוסר שביעות רצון כללית.

מומחה מהתחום המליץ לרופאים שאינם מיומנים במתן בשורה מרה לקבל הכשרה נוספת בתחום. לדבריו, כישורי תקשורת הם דבר נלמד וניתן לשפר אותם.

מומחית אחרת הסבירה כי בשורה מרה יש למסור באופן אישי ובפרטיות, רצוי ע”י הרופא המטפל. במהלך השיחה יש לדון עם המטופל באפשרויות הטיפוליות, ולאפשר לו לשאול שאלות לאורך הדיון. כמו כן, על הרופא לבדוק שהמטופל אכן הבין את תוכן השיחה ולהציע לו מפגשים נוספים על מנת להרחיב את הדיון.

החוקרים מסכמים כי אבחנת סרטן חדשה יש למסור באופן אישי, ולהקדיש זמן מספק להסבר ולדיון באפשרויות הטיפוליות.

J Clin Oncol. 2010

לידיעה במדסקייפ