מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי של ה- Society of Nuclear Medicine (SNM) בחודש יוני 2010, עולה כי בקרב חולים שהחלימו מסרטן הערמונית ועברו בדיקת PET-CT לזיהוי הישנות, נצפה שיעור גבוה של תוצאות חיוביות-שגויות (false positive).
החוקרים מסבירים כי 30% מחולי סרטן הערמונית שהחלימו מהמחלה חווים הישנות. במקרים אלו, יש לקבוע האם מדובר בהישנות מקומית או הישנות מחוץ למיטת הערמונית, על מנת לבחור את הגישה הטיפולית המתאימה. לדברי החוקרים, כאשר עולה חשד להישנות יש לבצע בדיקות הדמיה, אם כי לא קיים מדד זהב בתחום, והאפשרויות כוללות רפואה גרעינית, MRI, ו-CT.
המחקר הנוכחי בדק את היעילות של בדיקת PET-CT תוך שימוש בחומר anti-1 amino 3 18F-fluorocyclobutane-1-carboxylic acid (anti-18F-FACBC), הכולל את האיזוטופ הרדיואקטיבי fluorine-18 המצומד לחומצת אמינו סינטטית שדומה ל- L-leucine. המחקר כלל 83 משתתפים עם חשד להישנות סרטן הערמונית, רמות PSA מוגברות ומיפוי עצמות שלילי. משתתפי המחקר עברו הזרקה של anti-18F-FACBC ולאחר מכן נערכו צילומי ה-PET-CT כ-4, 17 ו-29 דקות מההזרקה. כמו כן, הישנות המחלה אושרה בביופסיה ובדיקה היסטולוגית.
מתוצאות המחקר עולה כי לבדיקה נצפו רגישות של 100% וסגוליות של 90% בזיהוי מחלה מחוץ לערמונית. החוקרים מציינים כי קבוצה זו כללה 25 משתתפים, ונמצאה תשובה חיובית-שגויה אחת שכללה קליטה בקשרית לימפה, ללא תשובות שליליות-שגויות.
עם זאת, בזיהוי הישנות במיטת הערמונית או ב- seminal vesicles נצפו לבדיקה רגישות של 84% וסגוליות של 50% בלבד. בקבוצה זו נמצאו 9 תוצאות חיוביות-שגויות ו-7 תוצאות שליליות-שגויות. לדברי החוקרים, לא ניתן היה לקבוע מה מקור התוצאות החיוביות-שגויות, שכן המשתתפים עברו ביופסית מחט (wide-bore needle biopsy).
החוקרים מציינים כי שימוש בפרוטוקול בדיקה מעט שונה צמצם את הרגישות ל-79.6% אך העלה את סגוליות הבדיקה ל-70%. הם מוסיפים כי תוצאות המחקר הדגימו שהבדיקה עשויה להבדיל בין הישנות במיטת הערמונית ובין הישנות מחוץ לערמונית. לדבריהם, זיהוי הישנות במיטת הערמונית היא חשובה, אך במקרים בהם קיימת עליה בערכי ה-PSA המטופל יעבור במרבית המקרים ביופסיה ממיטת הערמונית, ועל כן יש חשיבות רבה ליכולת הבדיקה לזהות הישנויות מחוץ לערמונית.
מומחה מהתחום ציין כי דרושים מחקרים נוספים בתחום. הוא הדגיש כי תוצאה חיובית-שגויה עלולה להוביל לבדיקות וטיפולים מיותרים, ועל כן יש להבין לעומק את מקור התוצאות החיוביות-שגויות, דוגמת רקמה בריאה, דלקת, היפרפלזיה או גורם אחר.
מתוך הכנס Society of Nuclear Medicine (SNM) 2010 Annual Meeting 2010.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!