הרפואה בראי ההיסטוריה- הרפואה בתחילת עידן הדפוס

בטרם הופיע הדפוס, ספרים הועתקו ביד על ידי מעתיקים, שיטה שהגבילה מאוד את מספר הספרים שנכתבו. עידן הדפוס התחיל בשלהי המאה החמש עשרה וגרם להדפסת מספר הולך וגובר של ספרים כולל ספרי רפואה. הספר הראשון ברפואה יצא לאור בחודש מאי 1471 ושמו Antidotarium . הנגישות  לספרי רפואה  הפיחה רוח חיים למקצוע והוציאה אותה מתרדמה  ימי הביניים. השפה השפה הלטינית כשפה יחידה שלטה בדפוס, וגרמה להפצת הידע במדע וברפואה. הספרים הופצו בארצות רבות והיו מובנים לסטודנטים ולמלומדים.  ספרי הרפואה העתיקים הערביים כמו זה של אבו סינה  תורגמו ללטינית. הוא הדין לגבי הספרים הקלאסיים שנכתבו על ידי אבו-קרט ובית ספרו וגאלנוס בשפה היוונית. ספרים אלה הופיעו בתרגום לטיני עכשיו, ולפעמים הספרים הופיעו ביוונית האורגינלית ותרגום ללטינית לצידם.

בין השנים 1472  ועד סוף המאה  החמש עשרה, שלושה ספרי רפואת ילדים יצאו לאור. עדות לכך עד כמה ספרים אלה היו דרושים ונחוצים בעולם הרפואה של אז. נאמר מספר מילים על שלושת הספרים האלה ועל  מחבריהם.

היום נקדיש לספר הראשון, פרי עטו  של האיטלקי Bagellardus  ראה אור לראשונה בשנת 1472. עד סוף המאה הופיעו שתי מהדורות נוספות וכן תירגום הספר לשפה האיטלקית. המחבר מודה שספרו מבוסס בעיקר על ספרי הרפואה של גדולי הרפואה הערבית, אבו-סינה ורזז . לאחר ציטוטים מדברי קודמיו Bagellardus מביע את דעתו המבוססת על ניסיונו ולפעמים אף מוסיף תיאורים של מקרים  שהיה בטיפולו.

בין הנושאים שהעסיקו את המחברים הקדומים  היה הנושא של התינוק הבכיין. נושא שעדיין מעסיק אותנו היום,  בלי שמישהו במשך מאות בשנים הציע סיבה משכנעת עבור גורם התופעה. לאחר שתיאר את התופעה, התקפי אי שקט החוזרים לעיתים קרובות ומפריעים לאחות הרחמנייה המטפלת ולמשפחה  כולה, הוא מציע להתחיל במתן תרופות קלה ובהדרגה, ולפי הצורך לפנות לתרופות חזקות יותר. הוא ממליץ על טיפולים חיצוניים בלבד. הוא ממליץ על מריחת המצח והאף בשמן סגליות, כשזה לא מועיל להוסיף שמיר לשמן זה. והיה וטיפול זה לא מועיל  יש להוסיף מעט חלב מאמו של התינוק וקצת שעווה. עלייה נוספת בדרגה היא מריחה של פרג opium   או שמן המופק מדודאים.  המחבר ממשיך ומסביר שמריחה חיצונית אינה תמיד מספקת, ולפעמים חייבים לתת את הפרג דרך הפה. המחבר מסתייג מטיפול פנימי באופיום אלא במקרים הקשים ביותר, ובזה אנחנו מסכימים אתו.  כאמור  Bagellardus לא ידע להצביע על גורם התופעה וגם אנחנו היום לא חידשנו דבר. 

בחלק הראשון של ספרו, Bagellardus  מתמקד בתינוקות עד גיל חודש, היילוד או ה neonate ובכך מראה שהבין שלתינוקות עד גיל חודש בעיות מאד ספציפיות שלהם. החלק השני מוקדש לתינוקות ולילדים לאחר התקופה הניאונטלית. אזכיר כמה מהנושאים המופיעים בספרו:- מחלת הכפיון, דהיינו פרכוסים ואפילפסיה, עוויתות, אי שקט, דלקת עיניים ולקת האוזן החיצונה והתיכונה, דלקת רירית הפה stomatitis  שיעול, הקאות ושלשול, עצירות, תולעים, קושי בהטלת השתן ופרפורציה של בקע perforated hernia. כל המצבים האלה מהווים גם את הלחם היומי של רופא הילדים היום מלבד המצב האחרון של התכיבות של בקע.  

לשעת הלידה מציע המחבר למיילדת המחכה לבואו של היילוד בבד רך וחם ולתפוש אותו ברגע יציאתו מבטן אמו. הוא מציע למיילדת להחזיק אותו קרוב לליבה, ולבדוק את הנשימות. כאשר התינוק לא נושם עליה לבצע הנשמה מפה לפה עד שינשום עצמאית. בבדיקת היילוד עליה לוודא שפי הטבעת אמנם פתוח, ואם לא עליה לקחת סכין או חתיכת זהב מלובן באש ולפתוח את הסתימה. אחר כך עליה לחתוך את חבל הטבור ולהשאירו באורך ארבע אצבעות.

הערת העורך: כאשר אני קורא את התיאורים  על הרפואה מלפני  חמש מאות שנה אינני אומר לעצמי עד כמה התקדמנו מאז, אלא אני מרגיש תחושה של  זיקה והזדהות  עם הרופאים דאז.  חמש מאות שנה מה זה כבר בתולדות כדור הארץ ? 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה