18/6 – מתן טיפול אינטנסיבי יותר באמצעות סטטינים לאחר ACS מפחית את שיעור האשפוזים בשל כשל לב (J Am Coll Cardiol)   

על-פי מאמר זה מתן טיפול אינטנסיבי יותר באמצעות סטטינים במינונים גבוהים מפחית את הסיכון להתאשפז בשל כשל לב בקרב חולים לאחר סינדרום כלילי אקוטי (ACS), בהשוואה למתן טיפול מתון בלבד באמצעות סטטינים.החוקרים במחקר זה  הישוו את שיעור האשפוזים בשל כשל לב בקרב יותר מ-4100 חולים שיוצבו לאחר שחוו ACS וטופלו באמצעות טיפול סטטינים אינטנסיבי (atorvastatin במינון של 80 מ”ג) או טיפול סטטינים מתון יותר (pravastatin במינון של 40 מ”ג). שיעור האשפוזים בשל כשל לב במהלך 24 חודשי מעקב היה 1.6% בקרב חולים שקיבלו את הטיפול האינטנסיבי, שיעור הנמוך ב-45% מהשיעור שהופיע בקרב חולים שקיבלו את הטיפול המתון יותר, שהגיע ל- 3.1%.

חולים שהתקבלו אצלם רמות BNP התחלתיות גבוהות יותר נמצאו בסבירות גבוהה יותר להתאשפז בשל כשל לב. בחולים אלה הייתה גם סבירות גבוהה יותר להפיק תועלת מנטילת הטיפול האינטנסיבי בסטטינים (כלומר לא להתאשפז בשל כשל לב).

החוקרים ממליצים על התחלת מתן טיפול אינטנסיבי באמצעות סטטינים בעת שהחולה מאושפז בשל ACS ולשנות את המינון רק בשני מקרים: במידה והחולה איננו מגיע לרמות LDL נמוכות מ-70mg/dL, או במקרה של תופעות לוואי, שאז מומלץ להפחית את המינון או להחליף את הסטטין באחר או בשילוב עם ezetimibe (אזטרול).

J Am Coll Cardiol 2006;47:2326-2331.

21/6 הנחיות מעודכנות של ה-AHA למניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולריות

American Heart Association (AHA) עדכנו את ההמלצות לתזונה ואורח חיים למניעת תחלואה קרדיווסקולרית. מדובר בעדכון ההנחיות משנת 2000, המכוונות לאמריקאים בריאים בגיל שנתיים ומעלה.

ההמלצות החדשות מעודדות הורדת נוספת של כמות השומן הרווי וחומצות שומן טרנס בתזונה, הקטנת צריכת מזונות ומשקאות ממותקים, דגש על פעילות גופנית ושמירה על המשקל, דיאטה עשירה בירקות, פירות ומזון מחיטה מלאה. כמו כן, ממליצים על הימנעות משימוש או חשיפה למוצרי טבק והשגת רמות תקינות של כולסטרול, לחץ דם וסוכר.

המסר העיקרי של ההמלצות שם דגש על השינוי הקבוע, ארוך הטווח, בצורת האכילה ואורח החיים. הדרך הטובה ביותר להקטין את הסיכון הקרדיווסקולרי היא לשלב פעילות גופנית עם הרגלי אכילה בריאים, ביחד עם שמירה על המשקל והימנעות ממוצרי טבק.

למרות שצוות המומחים של AHA ממשיך לשים דגש על השגת ושמירה על משקל תקין, כעת יש דגש נוסף על איזון מספר הקלוריות הנצרכות עם מספר הקלוריות הנשרפות. בנוסף, הושם דגש על שיטות הכנת המזון המונעות הוספת שומן רווי, סוכר, או מלח.

ההנחיות החדשות שמות דגש חדש על שמירה על הרגלי תזונה בריאים בזמן אכילה מחוץ לבית. מאחר שפקטורים סביבתיים משפיעים מאוד על התזונה והפעילות הגופנית,  ההנחיות מ-2006 כוללות רשימת הצעות לרופאים, מסעדנים, תעשיות מזון, בתי ספר, וממשלות מקומיות, לסייע לאוכלוסיה הכללית לאמץ את ההמלצות. אלו כוללות הצגת התכולה הקלורית באזור בולט בתפריט, הקטנת גודל המנות, הגבלת חומצות שומן טרנס, הכנת המזון באמצעות שמנים מתאימים.

ההמלצות המעודכנות מציבות יעד מטרה נמוך יותר לשומן רווי (פחות מ-7%, לעומת פחות מ-10% לפי הנחיות 2000), ורמת יעד של מתחת ל-1% מכלל הקלוריות עבור חומצות שומן טרנס. חומצות שומן רוויות מופיעות באופן טבעי בבשר, מוצרי חלב, ושמנים. חומצות שומן טרנס מופיעות במזונות מטוגנים ואפויים, כולל קרקרים, צ’יפס, עוגות, פשטידות, לחם ועוגיות. AHA ממליצים לתעשיית המזון להוריד בהדרגה את תכולת המלח והסוכר במזון מעובד, ולהעלות את תכולת חיטה מלאה לעומת קמח לבן, במוצרים אפויים.

המלצות ספציפיות נוספות מהעדכון של 2006 כוללות:

·  הצבת מטרה של 30 דקות פעילות גופנית ביום

·  דיאטה עשירה במגוון פירות וירקות (אך לא מיצי פירות !) בעיקר גזר, תרד, אפרסקים וענבים.

·  צריכת 2 מנות דגים, בעיקר אלו העשירים בחומצות שומן אומגה-3 (סלמון, טרוטה, דג מלוח) לפחות פעמיים בשבוע

·  ילדים ונשים הרות צריכים למלא אחר המלצות FDA ולהימנע מדגים המכילים כספית (כריש, דג חרב, מקרל).

·  הגבלת צריכת הנתרן עד 2300 מ”ג ביום, בחירת והכנת מזונות עם מעט או ללא מלח. בגיל העמידה ובגיל מבוגר יותר, אפריקאים-אמריקאים וחולים הסובלים מיתר לחץ דם, צריכים להגביל את צריכת הנתרן ל-1500 מ”ג ביום.

· הגבלת צריכת אלכוהול למשקה אחד ביום לכל היותר בנשים, או 2 משקאות ביום בגברים

· כאשר אוכלים בחוץ, יש לשים לב לגודל המנה, בחירת ירקות ופירות, ולהימנע ממאכלים להם הוסיפו שומן רווי או טרנס, מלח, וסוכר.

פקטורים תזונתיים עם השפעות לא-מוכחות או חסרות-ודאות על תחלואה קרדיווסקולרית כוללים את השימוש בתוספי מזון. לא נמצא קשר בין ויטמין E וחומרים אנטי-אוקסידנטים אחרים או תוספי ויטמין B וחומצה פולית ובין ירידה בסיכון למחלת לב קורונרית. עם זאת, מומלץ לצרוך אנטי-אוקסידנטים בתזונה מפירות, ירקות, ושמני ירקות העשירים באנטי-אוקסינדטים. כמו כן ממליצים להחליף חלבוני בע”ח העשירים בשומן רווי, בחלבוני סויה, אך מחקרים לא אישרו את היתרון הישיר של סויה על רמות כולסטרול בפלזמה.

המחברים מציינים שכמעט כולם יכולים לבצע שינוי באופן התזונה ובפעילות הגופנית, קרוב ככל הניתן להמלצות. השינויים יכולים להיות קטנים, אך חשוב להתמיד בהם. לסיום, החוקרים מדגישים כי הם אינם טוענים כלל וכלל שיש לוותר על ההנאות בחיים, אלא רק לבצע בהתמדה שינויים קטנים בהרגלים הנוכחיים שאינם תואמים את ההמלצות.

Circulation. Posted online June 19, 2006

29/6 – הקשר בין פעילות גופנית וירידת לחץ-דם בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם (Clin J Sports Med)   

ומעניין לעניין….ממצאים ממחקר חדש שמדד לחצי דם באמצעות ניטור אמבולטורי מאשרים כי פעילות גופנית מביאה לירידה בלחץ הדם בחולים הסובלים מיתר לחץ דם, גם לאחר התחלת טיפול בתרופות להורדת לחץ דם.

כפי שנכתב בגליון מאי של Clinical Journal of Sports Medicine, החוקרים העריכו את ההשפעות על לחץ הדם של הליכה מהירה במשך 6 שבועות בקרב 168 חולים הסובלים מיתר לחץ דם.

במחקר נכללו חולים עם Stage 1 Hypertension לפי הגדרת WHO (רמות של בין  140 על  90 מ”מ כספית לבין 159 על  99 מ”מ כספית), שקיבלו טיפול תרופתי, עם BMI נמוך מ-30, ללא מחלה שהביאה להגבלה בתנועה.

בממוצע החולים ביצעו פעילות שכללה הליכה מהירה 3 פעמים בשבוע, בלווי הנחיית פיזיותרפיסט מנוסה. לנוכח תכנית הפעילות הגופנית, לחץ הדם הסיסטולי הממוצע ירד מ-143.1 ל-135.5 מ”מ כספית, כפי שנמדד אמבולטורית במשך 24 שעות. באותו זמן, לחץ הדם הדיאסטולי הממוצע ירד מ-91.1 ל-84.8 מ”מ כספית.

בניגוד לדיווחים אחרים לפיהם פעילות גופנית מורידה את רמות לחץ הדם בצורה בולטת יותר בנשים, לעומת גברים, המחקר הנוכחי לא מצא הבדלים בין המינים.

התוצאות תומכות בהמלצה לפיה יש לכלול פעילות גופנית בתכנית הטיפול של פרטים עם עליה קלה ברמות לחץ הדם, מאחר שפעילות זו יעילה מאוד גם בנוסף לטיפול הפרמקולוגי.

Clin J Sports Med 2006;16:238-242