אונקולוגיה

הקשר בין ביטוי-יתר של HER2 ובין תגובת סרטן שד ל-Anthracyclin (מתוך NEJM)


ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין אמפליפיקציה של גן HER2 (Human Epidermal Growth Factor type 2) וביטוי יתר של תוצריו, ובין תגובה קלינית לטיפול Anthracyclin.

מחקרים קודמים הוכיחו כי שילוב Cyclophosphamide, Epirubicin ו-Fluorouracil (CEF), המשמש לטיפול בסרטן שד, הביא לעליה בסיכויי ההישרדות בהשוואה למשטר טיפול שכלל Cyclophosphamide, Methotrexate ו-Fluorouracil (CMF). עם זאת, CEF הוא יותר טוקסי ויותר יקר.

החוקרים שיערו כי CEF טוב יותר כנגד גידולים בהם יש אמפליפיקציה של HER2. בכדי לבחון השערה זו, החוקרים בדקו דגימות גידול מנשים לפני מנפאוזה, עם גידול חיובי לרצפטורים.

הם בדקו את מצב HER2 ב-639 דגימות גידול מ-4 כיוונים בדיקה אימונוהיסטוכימית באמצעות CB11 Ab’s, או TAB 250 Ab’s, בדיקת FISH, או בדיקת PCR.

בדיקות אימונוהיסטוכימיות הראו כי ב-18% ו-20% מהגידולים היתה אמפליפיקציה של HER2, בעוד ש-PCR היה חיובי ב-31% ו-FISH ב-26%.

לפי תוצאות בדיקת FISH, בנשים עם אמפליפקציה של HER2 היו סיכויים נמוכים יותר להישרדות ולהעדר הישנות הגידול, בהשוואה לנשים ללא אמפליפיקציה של HER2. עם זאת, סרטנים בהם היתה אמפליפיקציה של HER2 הגיבו טוב יותר ל-CEF מ-CMF (Hazard Ratio להישנות עמד על 0.52, P=0.003, HR לתמותה עמד על 0.65, P=0.06).

לעומת זאת, גידולים בהם לא היתה אמפליפיקציה של HER2 לא הראו תגובה שונה באופן משמעותי לטיפול כימותרפיה באמצעות CMF או CEF.

לאחר תיקנון לגיל, מצב קשריות, רמות רצפטורים לאסטרוגן, סוג הניתוח, וגודל הגידול, Hazard Ratio לאינטראקציה בין טיפול ואמפליפיקציה נותר משמעותי לסיכויי העדר-הישנות וסיכויי ההישרדות.

החוקרים מייעצים לטפל בחולים בהם אין אמפליפקציה או ביטוי יתר של HER2 במשטר טיפול פחות טוקסי (CMF), בעוד שבחולים עם אמפליפקציה או ביטוי-יתר של HER2 יש לתת טיפול אינטנסיבי הכולל Anthracycline דוגמאת CEF.

החוקרים מציינים כי למרות שהממצאים הללו מייצגים צעד נוסף קדימה בהתאמת טיפול Anthracyclin, ייתכן שעם פיתוח Trastuzumab, נוגדן מונוקלונאלי נגד HER2, לא יהיה עוד צורך ב- Anthracyclin.

לסיכום, החוקרים טוענים כי הגיע הזמן לחלק את סרטן השד לתת-קבוצות בעלות חשיבות קלינית, בכדי לתעדף את השאלות הקליניות הרלוונטיות בכל קבוצה ולחזק את ההתאמה בין רופאים ובין חוקרים באשר לחותמת המולקולרית שתאפשר לזהות את הצלחת או כישלון הטיפול. לדברי החוקרים, הבנת הגנום והחלבונים המקודדים על-ידו, עשויים לסייע בעיקר בתהליכים אלו.

N Engl J Med 2006;354:2103-2111,2177-2179.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה