אונקולוגיה

שישים שניות על …..האבחנה לחוסר דם בדרגה קלה, מתוך jc 429 – חינם!

אנמיה מחוסר ברזל, מחלת חסר תזונתי שכיחה כבר בשנים הראשונות לחיים.  מחקרים הראו כי לרמה נמוכה של המוגלובין, השפעה שלילית על ההתפתחות הפסיכומוטורית ועל משקל הילד.

עיכוב בהתפתחות תואר  אפילו בשלב שבו חסר ברזל בגוף, עוד טרם  הירידה ברמת ההמוגלובין.

 

מחקרים רבים נערכו כדי למצוא בדיקה מהימנה לקביעת האבחנה של אנמיה קלה, אך טרם נקבעה הבדיקה הרצויה. הפרמטרים שנבדקו הם:- רמת ההמוגלובין,   ה  MCH דהיינו כמות הברזל בתוך התא,  MCV שהוא נפח התא. בדיקות נוספות הן  רמת ברזל בדם אשר משקפת כמות הברזל במזון וכן רמת הפריטין בדם, המשקפת את מאגר הברזל בגוף.

רמת ה zinc protoporphyrin בדם, בדיקה פחות נפוצה. אך עליה ברמה חומר זה בדם,  אופיינית למקרי אנמיה מחוסר ברזל.

הבעיה מתעוררת כאשר מבצעים את כל הבדיקות  ומשווים ביניהם, מתברר שאין הקבלה. כלומר יש מקרים בהן בדיקה אחת מצביעה על אנמיה מחוסר ברזל, ואילו השניה תקינה. ואנחנו מתקשים להכריע ביניהן.

כיצד ניתן לפתור דילמה זו?

לטענת החוקרים הדרך הטובה לקבוע איזו מהבדיקות מהימנה,  היא על ידי טיפול  בברזל ומעקב אחרי העליה בערכים בבדיקות השונות. אותן הבדיקות המגיעות לרמות תקינות במהירת הרבה יותר, הן אשר מהימנות יותר.

הערת העורך: הבאתי דברים בשם אמרם, על אף שאינני מתיימר לרדת לעומק הגיונם.]

נבדקו  462 ילדים בגיל 13 חודש. נבדקו כל הפרמטרים שמנינו למעלה להוציא ברזל בדם, שלא נבדק. כאשר נמצאה עדות לאנמיה באחד או יותר מהפרמטרים שנבדקו,  הילדים נטלו ברזל לתקופה של שלושה חודשים ונבדקו שנית.

נמצא כי הבדיקות שהגיעו לרמות תקינות לראשונה מאז תחילת הטיפול,  היו רמת ההמוגלובין ורמת הברזל בכדורית האדומה, דהיינו בדיקת  ה  MCH.

החוקרים מדגישים שכאשר האנמיה קשה, האבחנה אינה בעיתית. אך מאחר ואנחנו מעונינים לגלות את המקרים הקלים כדי למנוע עיכוב בהתפתחות על רקע אנמיה קלה, מחקר זה יעזור לנו בבחירת הבדיקות הטובות יותר, שהן במקרה גם הזולות יותר.

הערת העורך:  המאמר מדגים את המורכבות של הנושא והקושי באבחנה של אנמיה קלה. הוא גם מצדיק את מדיניות משרד הבריאות במתן ברזל לכל התינוקות אחרי גיל שלושה חודשים ותוספת ברזל לפורמולות.

לעיתים הורים מביאים לי דף עם תשובות מעבדה, ומסבירים לי שהם מוטרדים כי רמת הברזל בדם נמוכה. במקרים אלה אני שואל את עצמי האם יש בכלל הצדקה בביצוע בדיקה יקרה זו, כאשר בספירת דם פשוטה אפשר לקבל מידע לא פחות מהימן. 

המאמר הופיע בירחון Archives of Disease in Childhood   מחודש נובמבר 2004.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה