מזון מהונדס גנטי (GMO) האם הוא מזיק לבריאות שלנו?

“מאז שהאדם פיתח חקלאות”, מסבירה פרופ’ מונה בועז מרצה במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, “הוא ביצע שינויים ביבול על מנת לשדרג ולעודד אפיונים רצויים כמו שיפור בתנובה ועמידות למחלות ומזיקים. הרבה מן המזונות שאנחנו אוכלים פותחו דרך טכניקות מסורתיות לשינויים גנטיים, למשל, אבטיח ללא גרעינים ותירס מתוק. ההבדל העיקרי בין טכניקות מסורתיות לשינוי גנטי של יבול לבין טכניקות של הנדוס גנטי הוא שהנדוס גנטי מאפשר הכנסה של גנים מזנים אחרים לתוך היבול כדי לצור את האפיון הרצוי. לרוב, הגנים החדשים משפרים אפיונים כמו תנובה, חיי מדף, תוכן תזונתי, עמידות למזיקים, לקוטלי חרקים ולבצורת וכפור.  הנדוס גנטי שימושי גם בתעשיית התרופות ליצירת חיידקים יוצרי אינסולין ושמרים לחיסונים.  הנדוס גנטי מאפשר לחקלאים לגדל יותר מזון בפחות משאבים, וכך להוזיל עלות ייצור המזון.

היכולת לגדל יותר אוכל בעלות נמוכה חשובה לאור הגידול הצפוי באוכלוסיית העולם. מצפים כי בשנת 2050, אוכלוסיית העולם תמנה 2 מיליארד אנשים נוספים, כלומר, עלייה של כ- 35% באוכלוסיית העולם. כדי להאכיל את כולם, נצטרך להכפיל את יצור המזון ביחס להיום. לשם כך ניתן 1) להגדיל את שטח האדמה המוקדשת לחקלאות, אבל דבר זה דורש הרס של יערות הגשם, 2) צריכה של פחות בשר, אבל העולם המתפתח דווקא מגביר את הצריכה של בשר, 3) גידול מזון בשיטת ההידרופוניקה שהיא שיטת גידול במצע מנותק ללא שימוש בהזנה דרך אדמה דשנה. אבל לא סביר ששיטה הזאת תספק את כמות האוכל הנדרשת, 4) יישום טכניקות הנדוס גנטי להגברת התנובה ללא נזק לסביבה.

היום, 8 מדינות מתועשות ו- 19 מדינות מתפתחות מגדלות יבול מהונדס גנטית (GMO), לרוב פולי סויה, תירס, כותנה וקנולה. ישראל משתתפת בחקר ופיתוח של יבול GMO, אבל מכירה של יבול  GMO ישיר לתושבים לא מותרת. עם זאת, רוב האוכל שאנחנו קונים בסופרמרקטים (כ-70% ממנו) מכיל אלמנטים של GMO  כמו סירופ תירס, סוכר ואנזימים ליצור של גבינות. כמובן המאכלים תקניים למכירה ואכילה בישראל, והם גם כשרים.

להרבה אנשים דאגות לגבי גידולי GMO. למשל, הם פוחדים שיבול עמיד לקוטלי צמחים יגרום לזנים של צמחים עמידים במיוחד, או יגרום לעמידות לכימיקלים הללו בקרב חרקים. יש עדות להתפתחויות האלו אבל עמידות מתרחשת כאשר משתמשים בקוטלי צמחים וקוטלי חרקים בקצב מהיר יותר, ותוך נזק לסביבה. צריך לזכור כי גידול כזה מאפשר שימוש מופחת של הכימיקלים הללו.

אנשים גם דואגים להשפעת מזון כזה על בריאות האדם.  במיוחד, דואגים כי אולי  GMO  מהווה גורם מסרטן (קרצינוגני) או יחשוף את האוכלוסייה לאלרגנים חדשים. כיום אין כל עדות להתרחשויות כאלו, ומזון  GMO   עובר בדיקות רבות ואינטנסיביות לפני הגעתו לשוק. ארגון הבריאות העולמי קבע כי GMO  בטיחותי לאכילה ע”י האדם.

למרות זאת, מופעל לחץ על ממשלות להגביל את השימוש ב- GMO. קבוצות לחץ כמו הארגון “גרין פיס”, לחצו על ממשלות למנוע את השיווק של אורז מזן :”גולדן רייס.” אורז שמכיל כמויות גדולות של ויטמין A, דבר שיכול למנוע עיוורון בקרב מיליוני ילדים בעולם המתפתח. לדאבוננו ממשלות נכנעות לעיתים ללחץ למרות העדר ביסוס מדעי.

לסיכום, GMO  הוא פתרון אחד להגברת תנובה בעולם שאוכלוסייתו גודל. הוא מאפשר זאת תוך שימוש בפחות כימיקלים חקלאים ותוך שימוש מופחת של משאבים טבעיים.

למאמר לחצו כאן