תזונה

דיאטה מועשרת ב- stanol מורידה רמות LDL (מתוך J Am Diet Assoc)

ממחקר חדש עולה, כי דיאטה מועשרת ב- stanol יכולה להוריד רמות LDL בחולים, המקבלים מינון אופטימלי של סטטינים.

כאשר מנסים להגיע לרמות מטרה של כולסטרול, על הרופאים לשקול התערבות מוגברת באורח החיים (בנוסף לטיפול בסטטינים), והוספת stanol לדיאטה, עם המלצה למעקב ע”י תזונאית.

לדעת החוקרים, התערבות באורח החיים (ש- stanol מהווה חלק ממנה) אינה נדחקת במידה מספקת בשגרת הפרקטיקה הקלינית העמוסה של הרופאים.

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם דיאטה מועשרת ב- stanol יכולה להוריד ריכוזי כולסטרול בפלזמה בחולים עם היפרליפידמיה ראשונית, המקבלים מינון מקסימאלי של סטטינים במשך 6 חודשים לפחות.

קבוצת התערבות של 11 חולים, קיבלה stanol מושתל בתוך מרגרינה בשילוב עם התערבות תזונתית להורדת שומנים, בעוד ש-9 חולים קיבלו מרגרינה ללא stanol ועלון עם הנחיות לתזונה נכונה.

רמות LDL בפלזמה צנחו ב- 15.6% בקרב החולים עם התזונה המועשרת ב- stanol בעוד שבקבוצת הביקורת נצפתה ירידה של 7.7% בלבד.

שתי הקבוצות הראו ירידה משמעותית (אך ללא הבדל ביניהן) ברמות ApoB בפלזמה.

לא נצפו במהלך המחקר שינויים משמעותיים ברמות טריגליצרידים, משקל גוף ממוצע, היקף מותניים או מסת שומן בגוף- בשתי הקבוצות.

התערבות מאומצת בתזונה בתוספת stanol מביאה להפחתה קלינית משמעותית ב- LDL בחולים המקבלים טיפול אופטימלי בסטטינים, בהשוואה לחולים דומים המטופלים בסטטינים, המקבלים טיפול סטנדרטי בלבד.

stanol ככל הנראה אינו משפיע על ליפידמיה לאחר ארוחה, שהיא גורם סיכון חשוב לטרשת עורקים. לכן יש צורך בהתערבות נוספת לוויסות ליפידמיה שלאחר ארוחה.

החוקרים מאמינים כי דיאטה ים-תיכונית היא מומלצת, שכן היא מתאימה היטב לאורח חיים בריא, וכן משפרת ליפידמיה שלאחר ארוחה.

J Am Diet Assoc 2006;106:1564-1569

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה