במחקר, 107 ילודים שינקו בלבד עם קוליק חולקו לקבוצת אלרגנים ברמה נמוכה, בה האם לא אכלה מוצרי חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים, חיטה, סויה ודגים, או לקבוצת ביקורת בה האם צרכה מזונות אלו. לאחר 7 ימים, נבדקה הירידה בבכי של 25% מערך הבסיס שנמדד למשך 48 שעות. האמהות השתמשו בסקלות להערכת התגובה לדיאטה.
מתוך 90 יילודים שהשלימו את המחקר, 54 (60%) היו בנים; גיל ממוצע היה 5.7 שבועות (טווח, 2.9-8.6 שבועות). בשתי הקבוצות היתה מצוקה משמעותית (690 דקות ל-48 שעות בממוצע בקבוצת מעט אלרגנים ו-631 דקות ל-48 שעות בקבוצת הביקורת). בימים 8 ו-9, היו יותר מגיבים באופן משמעותי בקבוצת מעט אלרגנים (74% לעומת 37%; ירידה בסיכון של 37%, 95% רווח בר סמך, 18%-56%).
בהשוואה לביקורת, בקבוצת המחקר היתה ירידה משמעותית במשך הבכי ל-48 שעות. בשתי הקבוצות ההערכה הסובייקטיבית של האם של התגובה לתזונה היתה דומה.
מיגבלות מחקר כללו העדר סמיות כפולה, העדר אתגרים תזונתיים להדגמת חזרת הסימפטומים לאחר אכילת מזונות חלבוניים, כשלון לבקרה תזונתית צמודה, שימוש בהערכת אם סובייקטיבית, כשלון בבקרה מלאה של התזונה, תקופה מוגבלת של הגבלות תזונתיות, העדר היענות בקבוצת הביקורת.
הוצאת מזונות אלרגנים מהדיאטה של האם היתה קשורה גם לירידה בהתנהגות חרדתית בקרב יילודים יונקים עם קוליק בששת השבועות הראשונים לחיים. המנגנון דרכו מזון חלבוני שאוכלת האם גורם לסימפטומי קוליק בקרב יילודים שיונקים עדיין אינו ידוע.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!