סיבוכים אקוטים

היפוגליקמיה: שינויים במזון הנאכל, פעילות גופנית ותרופות כל אלו יכולים לתרום להתפתחות היפוגליקמיה.

טפול בהיפוגליקמיה, דורש צריכה של גלוקוז או מזונות המכילות פחמימות. תגובה גליקמית אקוטית מתאימה (היא בקורלציה) עם תכולת הגלוקוז מאשר עם תכולת הפחמימות במזון. אינסולין הגורם להיפוגליקמיה, מתן של 10 גר’ גלוקוז דרך הפה יכולה להעלות את רמת הגלוקוז ב- 40 mg/dl למשך למעלה מ- 30 דקות ו- 20 גר’ גלוקוז מעלה את רמת הגלוקוז ל- 60 mg/dl למשך למעלה מ- 45 דקות. בשני המקרים, רמות הגלוקוז מתחילה לרדת כעבור 60 דקות אחרי מתן הגלוקוז. אע”פ שגלוקוז נקי הוא הטפול המועדף, הרי פחמימות מכל צורה שהיא המכילה גלוקוז תעלה את רמת הגלוקוז בדם. תוספת של חלבון לפחמימות כטפול בהיפוגליקמיה אינה משפיעה על התגובה הגליקמית ואינה מונעת היפוגליקמיה. אולם, תוספת שומן עשויה להרע את התגובה הגליקמית. במהלך היפוגליקמיה שיעור ריקון הקיבה כפול מזה כאשר רמות הגלוקוז נורמליות והם שווים לארוחה נוזלית ולארוחה מוצקה.

המלצות

מתן גלוקוז (2015 גר’) הוא הטפול האפקטיבי במצב של היפוגליקמיה. על אף זאת, גם צורה אחרת של פחמימות המכילה גלוקוז יכולה לשמש למטרה זו.

הסכמה של מומחים

התגובה ההתחלתית לטפול בהיפוגליקמיה תראה תוך 10 20 דקות. רמות הגלוקוז צריכות לעלות ב- 60 דקות כי יכול להיות שצריך טפול נוסף.

לחץ דם

הטפול התזונתי ביתר לחץ דם מתמקד, בהורדת משקל והפחתת כמות הסודיום הנצרכת. משתנים אחרים כנחשבים כתורמים לכך הם: אלכהול, פוטסיום, קלציום והרכב הדיאטה (סה”כ שומן, שומן רווי וכולסטרול). דיאטה דלת שומן שמכילה פירות וירקות ומוצרי חלב בלי שומן, עשירים בפוטסיום, מגנזיום תביא לירידה מתונה בלחץ הדם.

קיים קשר בין כמות האלכהול ולחץ דם. אבל רק כאשר הכמות גבוהה מ- 240 מ”ל ליום אבל בפחות מזה לא נמצא הבדל בין הצרכנים לבין אלו שלא צרכו אלכהול.

מחקרים קליניים הראו על התועלת במתן הפוטסיום כאמצעי להורדת לחץ דם, בעוד שאין מספיק הוכחות שאכן מתן קלציום ומגנזיום יתרמו לאותה תועלת.

המלצות

רמה A

הן באלו עם רמות נורמליות או גבוהות של לחץ דם, הורדה של צריכת הסודיום תתרום לירידה בלחץ דם.

כל ירידה ולו הקטנה במשקל גוף יש בה תועלת בהורדת לחץ דם.

קונסנצוס מומחים

המטרה צריכה להיות הורדת צריכת הסודיום ל- 2400 מ”ג או 6 גרם בצורת מלח ליום.

דיסליפידמיה

דיסליפידמיה מופיעה לעתים קרובות בחולי סוכרת הן מטיפוס I והן מטפול II.

לרוב חולי סוכרת טיפוס I, טפול באנסולין בד”כ מביא לירידה בפרופיל השומנים, מלווה בירידה מתונה גם ברמת .LDL-Cholestrol במבוגרים עם רמות גבוהות של LDL -Cholestrol, בפלסמה יש להגביל את כמות השומן הרווי וכן חומצות בלתי רוויות בעמדת טרנס עד לכדי פחות מ- 10%. כאשר ההעדפה להגיע לפחות מ- 7% מסה”כ האנרגיה הנאכלת. אם רוצים להמיר את השומן הרווי, הרי יש להחליפו בפחמימות או בשומן חד בלתי רווי.

נתן להוריד את LDL -Cholestrol ע”י הוספה של stanols/sterols וכן סיבים תזונתיים מסיסים לדיאטה.

בשמנים-סוכרתיים מטיפוס 1 וכן רבים מאלו מטיפוס II, מצב הדיסליפידימיה מואץ המתבטא בעליה ברמת TG. וב- LDL -Cholestrol בפלסמה, ירידה ב- HDL-cholestrol כאשר רמת LDL לא משתנה. היחס LDL/HDL עולה. דיסליפידמיה מצויה בקשר הדוק עם עליה בהצטברות שומן ה- .Viscerally

מומלץ לאנשים אלו:

1. הורדת כמות השומן הרווי לפחות מ- 7% מסה”כ האנרגיה כאשר כמות הכולסטרול אף היא תופחת לפחות מ- 200 מ”ג/ליום.

2. להעלות כמות הסיבים התזונתיים המסיסים 10 25 גר’ ליום וכן רמת הסטרולים הצמחיים (2 גר’/ליום).

3. ירידה במשקל מתונה.

4. עליה בפעילות הגופנית. הגבלת שומן בדיאטה ואבוד משקל, יובילו לירידה ברמת הטריגליצרידים בפלסמה. החלפת שומן רווי בפחמימות הראתה ברוב המחקרים לשיפור ברמת LDL-cholestrol לתועלת בשיפור .TG שומן עם הרכב חומצות שומן חד בלתי רוויות יכול גם כן להיות תחליף לשומן רווי. אולם, יש לזכור עליה בשומן תוביל לעליה בכמות האנרגיה הנאכלת ועליה במשקל.

פעילות גופנית רגילה עשויה להביא לירידה ברמת TG בפלסמה ולשיפור ברגישות לאנסולין. לחולים עם עליה ברמת TG קבועה, למרות הטיפול בתרופות, הרי מומלץ על שמן דגים המכיל חומצות שומן; .n-3 אולם, שמן דגים יכול מצד שני לגרום לעליה ב- LDL-cholestrol, לכן יש לנהוג בזהירות ולעקוב אחרי שנויים אלו.

חולים עם רמות TG מעל 1000mg/dl עולה אצלם הסיכון לכילימיקרונמיה, ופנקריאטיטיס הם חייבים בהגבלה בכל סוגי השומן ומיסוד של מתן תרופתי להורדת רמות שומנים.

המלצות

– פרטים עם הוכחה מרמה B רמות LDL-cholestrol עולות, יש להגביל את כמות השומן הרווי וכן חומצות (שומן) טרנס עד לכדי פחות מ- 7% 10% מסה”כ האנרגיה.

– אנשים עם עליה ב- TG בפלסמה, ירידה ב- HDL-cholestrol הרי שיפור בבקרה הגליקמית, ירידה מתונה במשקל הגבלה בשומן רווי, עליה בפעילות גופנית, וצריכה של שומן חד בלתי רווי לדיאטה ישפרו את הפרמטרים האלו.

קונסנצוס מומחים

יש להמעיט בכמות השומן הרווי; או להמירו בפחמימות או שומן חד בלתי רווי; כאשר הורדה במשקל היא המטרה.

כאשר ההמלצה התזונתית היא רק ברמת הוכחה C, הרי יש להפחית לחולי סוכרת בעלי מיקרואלבומינריה, את כמות החלבון ל- 0.8 1.0 ג’ לק”ג משקל גוף ליום. באלו בעלי over nephropathy ההפחתה ל- g0.8, תועיל להפחתה בהתקדמות הנפרופתיה.