פחמימות וסוכרת
כאשר מדברים על מקורות לפחמימות יש להעדיף את המינוחים הבאים: סוכרים, עמילן וסיבים תזונתיים. יש להימנע משימוש במינוחים כמו סוכרים פשוטים, פחמימות מורכבות ופחמימות הפועלים במהירות fast-acting carbohydrates.
מחקרים שנערכו הן באנשים בריאים והן בחולי סוכרת מטיפוס 2 תומכים בחשיבות של הכללת מזונות המכילים פחמימות במיוחד מגרעינים, פירות, ירקות וחלב דל שומן בדיאטה של חולי סוכרת.
מספר גורמים משפיעים על התגובה הגליקמית למזונות והם: כמות הפחמימות, סוג הסוכר (גלוקוז, פרוקטוז, סוכרוז, לקטוז).
תכונת העמילן (עמילוז, עמילופקטין, עמילן-עמיד (resistant starch בישול ועיבוד מזון (מידת הגלטינזציה של העמילן, גודל החלקיקים, הצורה התאית) וצורת המזון וכן מרכיבי מזון אחרים (שומן וחומרים מהטבע המאיטים עיכול לקטין, פטטים, תנינים ושילוב של חלבון-עמילן או עמילן-שומן).
רמת הגלוקוז בצום, חומרת הסבילות לגלוקוז והארוחה הבאה, הם פקטורים נוספים המשפיעים אף הם על התגובה הגליקמית למזונות.
מחקרים שנערכו בחולי סוכרת טיפוס 1 או 2, הן אקוטים והן ארוכי טווח (עד לששה שבועות) לא הראו הבדלים משמעותיים בתגובה הגליקמית בעקבות צריכה של עמילנים שונים או סוכרוז ובתנאי שכמות הפחמימות הייתה דומה.
לכן הכמות הכללית של הפחמימות חשובה יותר מאשר המקור או הסוג הפחמימה.
מחקרים בחולי סוכרת סוג 1 הראו על קשר חזק בין כמות האנסולין הניתנת לפני ארוחה והתגובה הגליקמית הפוסט-ארוחה , הכל בהתאם לכמות הכללית של תכולת הפחמימות של הארוחה.
לכן רמות האנסולין לפני הארוחה חייבת להיות מותאמת לתכולה הפחמימות.
לאלו המקבלים מנה קבועה של אינסולין יש לדאוג לעקביות בכמות הפחמימות מדי יום ביומו.
אנשים עם סוכרת מסוג 2 המצויים על דיאטה לשמירת משקל, המרת פחמימות בשומן חד בלתי רווי, תוריד את התגובה הפוסטפרנדיאלית הגליקמית וכן רמת הטריגליצרידים. אולם, יש חשש שהעלאה בצריכה של שומן באופן חפשי תעודד עליה במשקל.
מכל מקום, תרומת הפחמימות והשומנים לסה”כ האנרגיה הנצרכת חייבת להיות פרטנית לכל פרט, אשר תתבסס על הערכה תזונתית, פרופיל מטבולי ומטרת הטיפול.
אינדקס גליקמי- Glycemic index
על אף שמנת מזון בעלת אינדקס גליקמי נמוך תפחית את התגובה הגליקמית הפוסטפרנדיאלית, הרי ליכולת לשמור על דיאטות מסוג זה לאורך זמן אין עדין בסיס מוצק.
מחקרים שנערכו בסוכרתיים מסוג 1 להם נתנו דיאטות בעלות אינדקס גליקמי נמוך ואשר השוו לדיאטות בעלות אינדקס גליקמי גבוה (משך המחקר מ- 12 יום עד 6 שבועות) לא הראו הוכחה משכנעת על תועלת בשימוש בדיאטה עם אינדקס גליקמי נמוך אשר לא התבטא ב- HbA1C, פרוקטוזאמין או רמות אינסולין.
ברור אמנם שפחמימות אכן בעלות תגובות גליקמיות שונות, אך הנתונים כיום אינם מספקים נטייה ברורה לתועלת לשימוש בפרמטר זה כהמלצה לחולי סוכרת.
כמו כן, אם ישנם אפקטים ארוכי טווח על השומנים ורמת הגלוקוז, הרי הם מתונים, יתירה מזו, מספר המחקרים מוגבל, תכנונם וביצועם נתונים לבקורת.
סיבים תזונתיים
כמו האוכלוסייה הכללית, כן אוכלוסיית הסוכרתיים יש לעודד לצרוך מוצרים עשירים בסיבים תזונתיים כמו גרעינים, פירות וירקות.
אלו גם מספקים ויטמינים, מינרלים וחומרים חשובים אחרים.
מחקרים ראשונים קצרי טווח בהם נתנה כמות גדולה של סיבים לחולי סוכרת (מספר קטן של משתתפים) רמזו על אפקט פוזיטיבי על רמת הגליקמיה.
המחקרים האחרונים לעומת זה, אינם תומכים בהנחה זו. בחולי סוכרת מסוג 2, נראה שצריכה של כמויות מאד גדולות של סיבים יכולה להעניק תועלת מטבולית במובן של וויסות רמות גלוקוז, היפראנסונלמיה ורמות ליפידים.
אך לא ברור באם הערבות לחיך של כמות מרובה של סיבים וכן תופעות הלוואי במערכת העיכול אכן יתקבלו וסבילים לרוב האנשים.
ממתיקים (sweeteners)
ההוכחות הנובעות מהמחקרים הקליניים מראות שסוכרוז אינו מעלה את התגובה הגליקמית יותר מאשר אותה כמות איזוקלורית של עמילן.
לכן צריכת סוכרוז ומזונות המכילים סוכרוז לחולי סוכרת אינה צריכה להיות מוגבלת. סוכרתיים, הצורכים מוצרים המכילים פרוקטוז, התגובה הפוסטפרנדיאלית נמוכה כאשר משתמש בו במקום סוכר או עמילן, אולם תועלת זו, אינה שווה זאת לנוכח העובדה שפרוקטוז משפיע לרעה על מטבוליזם השומנים. לכן השימוש בפרוקטוז כממתיק אינו מומלץ.
אולם אין כל סיבה להמלצה למניעת פרוקטוז המצוי בטבע כמו פירות, ירקות ומזונות אחרים (במילים אחרות אין צורך בהקשחת השימוש בפירות).
סוכרים-אלכהוליים גורמים לתגובה גליקמית נמוכה יותר מאשר פרוקטוז, סוכרוז או גלוקוז וכן בעלי ערך קלורי זמין נמוך. אולם, אין הוכחה שהכמות שתאכל אכן תתרום להפחתה ניכרת בכמות האנרגיה הנאכלת או שיפור ארוך טווח בתגובה הגליקמית.
הוא יכול לגרום לשלשולים במיוחד בילדים. אגודת המזון האמריקאית (Food and Drug Administration) אשרה לשימוש ב 4 ממתיקים בארה”ב: סכרין, אספרטיים, acesuldame ו- sucralose. השימוש בסוכר-אלכוהול נראה בטוח.
עמילן עמיד ( (resistant starch
במהלך השנים הועלתה הצעה שמזונות המכילים באופן טבעי עמילן עמיד (עמילן תירס) או מזונות שעברו מודיפקציה על מנת שיכילו יותר עמילן עמיד (עמילן תירס עשיר בעמילוז) יכולים לשנות את התגובה הגליקמית, למנוע היפוגליקמיה, להפחית היפרגליקמיה ולהסביר את ההבדלים באינדקס הגליקמי של מזונות שונים.
אולם, לא קיימים מחקרים ארוכי טווח בחולי סוכרת כדי להוכיח תועלת בשימוש של עמילן עמיד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!