עד כאן נדונו כל מרכיבי הפחמימות האפשרויות במנה היומית.
לאחר הפירוט הזה הועדה סכמה לכל מרכיב מזון את המלצותיה לפי רמת הוכחה B A ו- C כאשר בסוף נתן סכום בצורה של קונצנסוס מומחים.
רמה A
* פחמימות ממקורות של: גרעינים, פירות, ירקות וחלב דל-שומן צריכים להיכלל במנת המזון.
* באשר לאפקטים הגליקמיים של הפחמימות, הכמות הכללית של פחמימות בארוחה ארוחת ביניים יותר חשובה מאשר מקור או סוג הפחמימה.
* סוכרוז אינו מעלה את התגובה הגליקמית בשיעור גבוה יותר מאשר כמות איזוקלורית של פחמימה אחר, לכן מזונות המכילים סוכרוז אין צורך להגבילם לחולי סוכרת, אבל כמובן שהם באים על חשבון פחמימה אחרת.
רמה B
* המקבל אינסולין באופן אינטנסיבי חייב להתאים את כמות האינסולין שתינתן לפני הארוחה ואשר תתבסס על תכולת הפחמימות בארוחה.
*על אף ששימוש במזונות עם אינדקס גליקמי נמוך מקטין את התגובה ההיפרגליקמית הפוסטפרנדיאלית, הרי אין מספיק הוכחות בעיקר בתועלת ארוכת טווח על מנת להמליץ על האינדקס הגליקמי כאסטרטגיה ראשונית בתכנון מזונות או ארוחה לחולי סוכרת.
* כמו באוכלוסיה הרגילה הכללית, צריכה של סיבים תזונתיים צריכה להיות מעודדת אולם אין סיבה להמליץ שאנשים עם סוכרת לצרוך כמות יותר גדולה של סיבים מאשר האחרים.
רמת C
* אלו המקבלים כמות קבועה של אינסולין מדי יום צריכים להשתדל בצריכת הפחמימות שתהיה קבועה על בסיס חישוב יומי.
קונצנסוס מומחים.
* פחמימות ושומן החד בלתי-רווי חייבים לספק 60%70% מכמות האנרגיה אולם הפרופיל המטבולי והצורך בירידה במשקל חייב להילקח בחשבון כאשר קובעים את כמות השומן החד בלתי-רווי.
* סוכרוז ומזונות המכילים סוכרוז יכולים להיות נצרכים אך בקונטקס של תזונת בריאות. (הכוונה לא מופרזת בכמות הקלוריות).
חלבון וסוכרת
בארה”ב, כמות החלבון היומית הממוצעת הנאכלת נעה בין 15%-20% מסה”כ האנרגיה, כמות זו נשארת קבועה ונכונה לכל הגילאים, מתינוקות ועד זקנים.
נראה שזה גם נכון לחולי סוכרת. מקובל שבחולי סוכרת מטבוליזם החלבון מושפע פחות במחסור באינסולין ובמצב של עמידות לאינסולין מאשר מטבוליזם של גלוקוז.
אולם בחולי סוכרת סוג 2, קיימות הוכחות שהיפרגליקמיה מתונה יכולה לתרום לעליה ב- turnover של חלבון, כלומר יש צורך בעליה בצריכת החלבון.
בסוכרת סוג 1 נמצא שיש עליה בפירוק חלבון, עקב טיפול באינסולין. אך מאחר שרוב האוכלוסייה כולל הסוכרתיים, אוכלים לפחות 50% חלבון יותר מהדרישה, יש להניח שהסוכרתיים מוגנים בפני מחסור בחלבון.
המלצות
רמת B (שימו לב אין רמת A במקרה של חלבון).
* בחולי סוכרת טיפוס 2 המווסתים את רמת הגלוקוז שלהם, צריכת חלבון אינה מעלה רמת גלוקוז, למרות העובדה, שחלבון הוא סטימולטור להפרשת אינסולין כמו פחמימות.
* חולי סוכרת ובמיוחד אלו שאין להם וויסות גלוקוז אופטימלי הדרישה לחלבון אכן עולה מזו שמומלצת ע”י RDA, אבל אינה גדולה מזו שממילא אנחנו צורכים.
קונסנזוס מומחים
· חולי סוכרת, אינם צריכים לדרישה מיוחדת לחלבון (15%-20% מסה”כ האנרגיה) ואינם מחויבים בשנוי במובן זה אם התפקוד הכיליתי נורמלי.
· לא ידוע על אפקטים ארוכי טווח של דיאטה עשירה בחלבון ונמוכה בפחמימות.
אמנם דיאטה מסוג זה יכול לגרום לאיבוד משקל לאורך זמן אך מאידך לא ידוע אם זה מחזיק לאורך זמן.
הערת העורך:
מתקבל הרושם שחולי סוכרת אינם נדרשים להשגחה מיוחדת אך אין זה כך. הם אינם נדרשים להקשחה במקום שאין צורך דוגמת ההגבלה המופרזת בשימוש בפירות מהטיעון של תכולת הסוכרים גבוהה. הסקירה הבאה תמשיך בנושא זה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!