| הודעת חברת טבע (באמצעות רהב תקשורת ויח”צ)
במהלך השבוע האחרון, פורסם בהרחבה ובבולטות במדיה כי תופעת לוואי נדירה של אופטלגין (אגרנולוציטוזיס) היא הגורם שהביא לפטירתה של המטופלת בת ה-19 מוולפסון. טבע נאלצה להגיב למקרה באופן מיידי, בצורה אחראית ושאינה מעוררת פאניקה בקרב הציבור, וזאת מבלי שפרטי המקרה היו בידיה, בעוד שהתקשורת כולה הזדרזה לחרוץ את הדין – טרם בדיקת הנושא ע”י משרד הבריאות כמתבקש – ולהניף אצבע מאשימה לעברה של התרופה הוותיקה המשווקת בישראל מזה למעלה מ-80 שנה. כעת, עם סיום חקירת הנושא ע”י משרד הבריאות, משרד הבריאות העביר באופן רשמי התייחסות לנושא. התמונה מתבהרת והיא שונה בתכלית מזו שהוצגה. ר’ מטה את תגובתו המעודכנת של משרד הבריאות, שכותב “שחור על גבי לבן”, כי צוות מומחים מטעמו שבדק את המקרה הגיע למסקנה, כי “לא ניתן לקשר בין האירוע לנטילת התרופה”. משרד הבריאות העביר התייחסות רשמית שזו לשונה: “משרד הבריאות חקר את נסיבות מקרה המוות המצער של הצעירה בסמיכות לנטילת אופטלגין (דיפירון) והערכת המומחים הייתה כי לא ניתן לקשר בין האירוע לנטילת התרופה. המחלקה לניהול סיכונים באגף הרוקחות מבצעת מעקב שוטף והדוק אחר תופעות לוואי ומידע בטיחותי לתרופות מהארץ ומהעולם, לרבות תרופות המכילות דיפירון, וממשיכה לקיים דיוני הערכת סיכון-תועלת במטרה להבטיח את בריאות הציבור”.
כחברת פארמה בינלאומית אחראית, טבע מנטרת כל דיווח תופעת לוואי, ונדגיש, כי ביחס למאות מיליוני הכדורים שנצרכו בישראל בשנים האחרונות, מספר הדיווחים שתועדו הקשורים למקרי אגרנולציטוזיס ממולקולת דיפירון הינו מזערי. אופטלגין הוא תכשיר המשווק עשרות שנים בישראל ובעולם, הוא בעל אפקטיביות ופרופיל בטיחות גבוהים, לצד מיעוט תופעות לוואי גם ביחס למשככי כאבים אחרים הקיימים בשוק. המציאות מראה כי במדינות בהן לא נעשה שימוש בדיפירון לטיפול בכאבים חזקים (כדוגמת ארה”ב) הצוותים הרפואיים נאלצים לפנות לאפיק טיפולי של משככי כאבים פוטנטיים וממכרים, המעלה תחלואה ותמותה. מכאן כי אימוץ המסקנה הנמהרת, וללא סייג, שאופטלגין הוא-הוא הגורם למותה של המטופלת, עלול לדחוק (ואולי אף כבר דחק) מטופלים ורופאים לעבר תרופות חזקות, ממכרות ומסוכנות. |
Atogepant עשוי למנוע כאב ראש חוזר מנטילת יתר של תרופות (Neurology)
מחקר חדש מציע כי האנטגוניסט הפומי לקולטן CGRP, Atogepant, יעיל במניעת כאב ראש חוזר הקשור לשימוש יתר בתרופות בחולים עם מיגרנה כרונית, כך עולה ממאמר שפורסם ב-Neurology
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
מדוע לא מפרסמים מיהם המומחים? האם הם חפים מאינטרסים? מה המשמעות של “לא ניתן לקשר בין האירוע לנטילת התרופה”? על סמך מה? אם אי אפשר לאשר ואי אפשר לשלול קשר, מה בעצם אפשר להסיק? אם אין שקיפות מלאה בתהליך (ככל שסודיות רפואית מאפשרת), איך אפשר לדעת מה נכון?
במהלך השנים בהם אופטלגין ניטל ביד חופשית ובשכיחות גבוהה בארץ ישראל, המיקרים של אגרנולוציטוזיס שניתן היה ליחסם לתרופה הוא אפסי. לכל תרופה יתכנו תופעות לוואי, שכיחות יותר, אך גם נדירות וקשות. אין ספק שאופטלגין הוכחה כתרופה בטוחה מאוד ויעילה, וכמעט נטולת סיכונים גם בהשוואה לכל תרופת כאב אחרת, כולל אקמול , אדויל ובוודאי נרקוטיקה. אין להשליך ממקרה נדיר ביותר על התרופה , וחבל שימנע שימוש בתרופה שכזו, ביחוד לאור החלופות שכולן הרבה פחות בטוחות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!