הודעת מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה

היום, 21/12/2021 זוהו 170 מאומתים חדשים לוראיינט האומיקרון:

עד כה זוהו בישראל 341 מאומתים:
• 234 מאומתים ששבו מדרום אפריקה , אנגליה, צרפת, ארה”ב, איחוד האמירויות, הונגריה, איטליה, נמיביה, טנזניה, גרמניה, מרוקו, ספרד, סרביה, בלגיה, קפריסין ותורכיה.
• 29 מאומתים שהינם מגעים של שבים מדרום אפריקה, אנגליה, ארה”ב וצרפת.
• 66 בקהילה (3 ארועים)
• 12 בבדיקה

מתוך אותם 341 מאומתים: 95 לא מוגנים (לא מחוסנים, מחלימים שעברה חצי שנה מההחלמה, ומחוסנים במנה שניה שעברה חצי שנה ממועד החיסון), ו- 246 מוגנים.

קיים חשד גבוה לעוד 807 מקרים של חשיפה לוראיינט אומיקרון שעדיין לא התקבלו תוצאות הריצוף:
• 432 חוזרי חו”ל
• 64 מגעים
• 119 בקהילה
• 192 – בבדיקה

מבין סך המאומתים וה”חשד הגבוה” (1,148):
• 528 עם סימפטומים 
• 600 בלי סימפטומים.
• 20 בתהליך בדיקה

בשלב זה, מי שנחשף (כולל מחוסנים/מחלימים) למאומת לוריאנט האומיקרון או למי שהוגדר ב”חשד גבוה”, צריכים לבצע בדיקת PCR ולהיכנס לבידוד למשך 14 יום עם אפשרות לקיצור בידוד ביום ה- 7 לאחר תוצאת בדיקת PCR שלילית.

בדו”ח השבועי של המרכז לידע ומידע מעריכים המחברים כי אנו בתחילת גל תחלואה חדש:

” הערכה לסבירות של גל תחלואה נוסף מבוססת על ההנחות הבאות:

● וריאנט האומיקרון מפגין התפשטות מהירה ויכולת הדבקת מחוסנים ומחלימים בשיעור ניכר לעומת וריאנט דלתא. ולכן עשוי להדביק אחוזים גבוהים באוכלוסייה (מיליוני נדבקים) הדבקה נרחבת משמעותה הגעה לרבים באוכלוסיות הסיכון.

● קצב העלייה בתחלואה והאשפוזים יהיה גבוה מגלים קודמים. גם אם הוריאנט יוביל פחות לתחלואה קשה ביחס לזן הדלתא, האשפוזים עשויים להיווצר כמעט סימולטנית בתוך חודש בודד.

● צפוי שהחיסון, ובוודאי חיסון שלישי, יקנה הגנה טובה (אך פחותה מדלתא) למול מחלה קשה. עם זאת, לפי שעה, לא ברורים רמת ההגנה ומשכה, ובמיוחד בקשישים, והאם לדעיכת החיסון/הבוסטר תפקיד משמעותי בהקשר זה.

על סמך הנתונים מהמדינות בהן התפשט כיום וריאנט האומיקרון נראה כי מספר הנדבקים היומי מוכפל בכל יומיים וחצי. הווריאנט מפגין עקיפה חלקית של ההגנה מהדבקה המוקנית מהחלמה ומהחיסון באופן משמעותי הרבה יותר ביחס לווריאנט דלתא. על פי קצב התפשטותו נראה שהוא גם מהיר יותר ביחס לדלתא. – כלומר, ממצב של 10 נדבקים בקהילה ביממה ניתן להגיע בתוך חודש וחצי לכ- 10,000חולים(מאומתים) ביממה.

בדרום אפריקה נצפתה הכפלה של מספר המאושפזים בבתי החולים בסדר גודל של 3-5.2 מדי שבוע. קצב מהיר זה נובע מקצב ההדבקות. המוגנות של אוכלוסיות המחלימים והמחוסנים פחותה ביחס לדלתא אולם נשארת מוגנות באופן חלקי מאשפוז, זאת באופן משתנה על פי ותק החיסון/החלמה, ומספר מנות החיסון. אין כיום מידע מהימן ומספק לגבי הסיכון למחלה קשה, והאם למחלה ביטוי קשה או קל יותר (ביחס לווריאנטים קודמים) באדם נאיבי (לא מחוסן/מחלים) אשר נדבק.

כך, הגם שפורסמו בתקשורת שורת דיווחים בנדון מפי גורמים רפואיים בדרום אפריקה, מרביתם אנקדוטליים, סובלים מהטיות רבות ואינם מהימנים מבחינה מדעית. לכן, בשלב זה ותוך הסתמכות על מקורות המידע האמינים בלבד, מוערך שאין ביטוי קליני חמור משמעותית (בסדר גודל) או קל משמעותית ביחס לווריאנטים אחרים.

מועילות החיסונים במניעת הידבקות ומחלה קשה מספר מחקרי ניטרול נוגדנים (במעבדה) ומחקר קליני ראשוני מבריטניה מעלים כי צפויה ירידה חדה במועילות החיסון במניעת הדבקה (כאשר במחוסני שתי מנות הירידה משמעותית יותר). יש לציין שהמחקרים ראשוניים וטרם עברו ביקורת עמיתים, אך הם מעלים מגמה דומה.

כמו כן, מוערך כי חיסון פייזר (בדגש על שלוש מנות) או החלמה (בדגש על מחלימים שגם התחסנו) מקנים עדיין הגנה מפני מחלה קשה. עם זאת, קיים חשש לדעיכה מהירה יחסית של המוגנות שמקנה הבוסטר מפני הידבקות בווריאנט לאור עדויות מעבדתיות ראשוניות בנדון. כמו כן, לא ברורה מידת ההגנה שמקנה הבוסטר מפני תחלואה קשה בקשישים ובאוכלוסיות נוספות בסיכון, אשר פגיעים יותר לדעיכת התגובה החיסונית.

לסיכום, מאפייני האומיקרון מעלים את הסיכון לעלייה משמעותית בתחלואה ובאשפוזים, גם אם שיעור התחלואה הקשה יהיה נמוך יותר וזאת בשל שילוב בין שחיקת המוגנות שמעניק החיסון לבין פוטנציאל להדבקות רבות, אשר צפויות להתרחש במהירות. לאור האמור לעיל, קיים תרחיש בסיכוי לא זניח של עומסים כבדים ופתאומיים על מערכות האשפוז בישראל בתוך חודש – חודשיים מהיום.”