ע”פ מחברי הדו”ח היומי של אגף המודיעין  תמונת המצב היא כלדקמן :

 ● התחלואה במגמת עלייה חריפה כלל ארצית בכל המדדים – מספר המאומתים החדשים בממוצע שבועי עבר את ה-6,000 ,שיעור החיוביים אשר קרוב ל8%  ברמה הארצית בניכוי סקרים, לצד עלייה מתמשכת במספר החולים החדשים במצב קשה (כ-100 ליום בממוצע שבועי) ואף במספר המתים (עשרות מתים ליממה).

 ● זן הנגיף המוטנטי הבריטי – מהמידע המצטבר עולה כי הזן החדש מדבק בהרבה ביחס לזנים קודמים בכלל קבוצות הגיל, בכלל זאת – גם בקרב ילדים, ואחראי לעלייה החריפה בתחלואה בבריטניה (קרוב ל-60 אלף נדבקים ליממה בימים האחרונים). בימים האחרונים זוהו בישראל בוודאות עשרות רבות של נשאים של זן זה בפיזור גיאוגרפי גבוה, דבר המחזק את ההערכה כי היקפם באוכלוסייה גבוה משמעותית מהמאותר; להערכתנו זן זה משפיע כבר עתה על היקף התחלואה בארץ וצפוי להרחיב את השפעתו. תפוצתו ורמת המידבקות המוגברת מחייבות הקפדה יתרה על ההנחיות.

 ● לתת כתף – ישראל השלימה כבר קרוב ל-1.5 מיליון חיסונים (כ-125 אלף בממוצע יומי בשבוע האחרון) וממשיכה להוביל בעולם במספר החיסונים לנפש. השלמת חיסון האוכלוסייה המבוגרת (בני 60 ומעלה) תשפיע יותר מכל על הורדת היקף התחלואה הקשה והתמותה בטווח הקצר, לצד מודעות ציבורית, תמיכה באוכלוסייה המבוגרת וסיוע פעיל להשלמת חיסונה. בטווח היותר ארוך, גם לאחר חיסון בני ה-60 ומעלה, עדיין יוותר סיכון להצטברות של תחלואה קשה עד להתחסנות היקף נרחב של האוכלוסייה.

● בעולם – עד כה התחסנו כ-8.7 מיליון איש בחיסונים מערביים. מדינות רבות ממשיכות במדיניות הריחוק החברתי ובהטלת הגבלות גם לאחר תחילת מבצע החיסונים, כדי להימנע מהתפרצויות נרחבות.

 ● לאור העליה החריפה בתחלואה והחשש מהמשך ההתפרצות, מזכירים שוב את חיוניות העמידה בהנחיות, בפרט בעת הנוכחית; צמצום התקהלויות, אוורור חללים סגורים והקפדה על עטייה נכונה, נרחבת ושיטתית של מסכות תקניות, המכסות היטב את הפה והאף.

להלן עיקרי תמונת המצב היומית:

מבחינת החולים הקשים נראה שכרגע הוקטור של העלייה במספר הנדבקים החדשים גובר על אפקט ההתחסנות בקרב קבוצות הסיכון, כפי שניתן לראות מהתרשים שלהלן

מבחינת מבצע ההתחסנות עדיין נשמר קצב גבוה כפי שניתן לראות כאן. יש לקוות שאישור החיסון של מודרנה ע”י משרד הבריאות יאפשר המשך שמירת קצב טוב (אם כי חייבים לציין שהעמימות לגבי מספר החיסונים הקיים בישראל וצפי הגעת האספקות לא תורמים לשקט הנפשי של הציבור, בלשון המעטה) :

הערת המערכת:  כדאי לשים לב לכך שעדיין קיים פער גדול מאוד בין שיעורי הבדיקות החיוביות ומגמת ההדבקה והתחלואה במגזרים השונים (שיעור בדיקות חיוביות גבוה פי 3-4 בחברה החרדית מאשר במגזר הכללי) . כך שלמרות ההחלטה על סגר כללי והדוק לכלל הארץ יש מקום, לפחות מבחינת בקרה ואכיפה לוודא שבאזורים האדומים תהיה הקפדה יתרה על מילוי ההנחיות.

כמו כן ,  העלייה במספר החולים הקשים מחייבת וויסות מסודר בין בתי החולים שכן יש עדיין הבדלים משמעותיים בעומסים הקיימים בין בתי החולים השונים, כולל גם שימוש בקריטריוני חומרת החולה המובל לאשפוז לצורך בחירת בית החולים (למשל חולים שיש סבירות שיזדקקו ל-ECMO להעביר לאותם בתי חולים שבהם המערכת זמינה).

מבחינת העומס העצום על מערך הבדיקות, כדאי לשים לב למה שמציעה אסתר אדמון, יו”ר הסתדרות עובדי המעבדות הציבוריות, בהתייחסות לזינוק בהיקף בדיקות הקורונה:

“בשבועיים האחרונים אנחנו במעבדות הרפואיות הציבוריות מתמודדים עם מבול של בדיקות קורונה. רק אתמול נערכו מעל 100,000 בדיקות ברחבי הארץ. ככל שהתחלואה עולה, כך גם גדלה כמות הבדיקות.

ילד אחד בגן, שנמצא מאומת, מביא לכך ש- 30 ילדים צריכים לעשות בדיקות קורונה, וכך גם בני משפחתם הגרעינית. מעגלי הנבדקים הולכים ומתרחבים. בניגוד להצעת משרד הבריאות, לפיה אנו צריכים להקל במדיניות הבדיקות, אני חושבת שאנו צריכים לפעול בצורה הפוכה ולהשתמש בטכנולוגיות נוספות של בדיקות, כמו: פולינג, טכנולוגיה שמאפשרת בדיקת דגימות מרובות יחד. (אם מתקבלת תוצאה שלילית בבדיקה המשותפת, לא נדרשת בדיקה פרטנית לכל דגימה בנפרד)

למרות אחוזי התחלואה הגבוהים כיום המצמצמים את יעילות שיטת הפולינג, כדאי לעשות בה שימוש בזהירות. שיטה זו יכולה בהחלט לסייע בצמצום כמות הבדיקות כיום.
אני קוראת למשרד הבריאות למהר ולאשר את השימוש בשיטה, שנבחנה כבר, במספר מעבדות ציבוריות מובילות בישראל.”