לאור הדיון הציבורי בסוגיה זו,  דעות מומחים או מומחים מטעם עצמם המושמעות באולפני חדשות וטלוויזיה באשר למדיניות ניהול המשבר ע”י משרד הבריאות והממשלה, רצינו לבדוק אתכם, הקהילייה הרפואית על גווניה את עמדתכם ודעתכם בסוגיה חשובה וקריטית זו.

בגדול , נראה שיש כיום 4 חלופות מרכזיות לניהול המשבר. נציג אותן בקצרה, עם הרציונל והיתרונות/חסרונות שלהן, ולאחר מכן , כל אחד מכם מוזמן, אבל ממש, להיכנס לסקר ולבחור החלופה שלדעתו היא המתאימה ביותר.  את התוצאות נדאג גם לפרסם בתקשורת הכללית וגם להביא בפני מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות.

1. המשך המדיניות הנוכחית –  בסה”כ עד כה המדיניות הוכיחה את עצמה. ישראל מציגה תוצאות מהטובות שיש מבחינת שיעורי תחלואה ותמותה. ולכן, יש רציונל להמשיך מדיניות זו שכעת אף הוחמרה עם סגירת מוסדות חינוך, ומאידך גם תכנית להרחבת כמות הבדיקות לזיהוי הנגיף. החמרת הצעדים מבחינת סגר וכד’ – בהתאם לתוצאות.  יתרונות מדיניות זו שסביר להניח שהיא תמתן את הזינוק במספר המקרים החדשים מבלי להשבית לחלוטין את כל חיי החברה והמשק.  חסרונות – עדיין יש מגזרים רבים שנפגעים קשה ולא בטוח שמדינות זו תצליח להקטין את מה שבאמת הכי חשוב – תחלואה קשה ותמותה.

2. יש לעבור כבר עכשיו למדיניות מחמירה הרבה יותר – כלומר, סגר מלא , סגירת תחבורה ציבורית וכד’ – פחות או יותר מה שנעשה בסין ושלפי התוצאות הנוכחיות גם הצליח. ולכן יפה שעת אחת קודמת.  יתרונות מדיניות זו ברורים – סבירות גבוהה יותר לעצירת התפשטות הנגיף. החסרונות – פגיעה קשה עד אנושה בחיי החברה והכלכלה, וחשש שהציבור הישראלי, בניגוד לציבור הסיני לא יוכל לעמוד בכך.

3. גישה דיפרנציאלית שמתמקדת באוכלוסיות שבסיכון –  הרציונל מתבסס על כך ששיעורי התחלואה הקשה והתמותה שונים באופן מאוד מהותי בין אוכלוסיות בסיכון (קשישים, תחלואה נלווית כמו מחלת לב, סוכרת, מחלה נשימתית, פגיעה במערכת החיסון) לבין האוכלוסייה הצעירה יותר והבריאה שעבורה ההידבקות בנגיף הקורונה לא שונה מאוד משפעת עונתית.  ע”פ גישה זו האוכלוסייה שבסיכון (למשל מעל גיל 70 עם תחלואה נלווית ומעל גיל 80) תיכנס לבידוד ביתי מונע מרצון, עם ניטור מקסימלי אפשרי (כולל בדיקות לזיהוי הנגיף) ומתן טיפול מהיר ונמרץ לאלה שמתפתחים אצלם סימפטומים או מתקבלת תוצאה חיובית לנגיף. במקביל, חזרה ללימודים, פתיחת הארץ לטיסות מחו”ל (למעט אולי מוקדים ספציפיים כמו איטליה וכד’). החיסרון/סיכון – אפשרות לעלייה לא מבוקרת במקרי ההדבקה המיובאים ובקהילה.

4. גישת “הכלה” –  הרציונל, בכל מקרה המגיפה תתפשט אז עדיף לחזור לחיים נורמליים ולהיערך לאשפוז וטיפול במקרים רבים של תחלואה קשה.  היתרון – חזרה לחיים הנורמליים עבור חלק גדול מהאוכלוסייה. החיסרון – חשש לאיבוד שליטה..

אתם מוזמנים להשתתף בסקר ולבחור בחלופה הנראית לכם כנכונה ביותר .

הקליקו כאן

הערת המערכת: בכדי להגיע להחלטה מושכלת אנשי המקצוע אמורים להעריך מהם התסריטים האפשריים לכל חלופה ובהתאם לתוצאות הסימולציה (כמות תחלואה, תחלואה קשה, תמותה, פגיעה בחברה ובמשק וכד’) ניתן יהיה לבחור בחלופה האופטימלית. את התהליך הזה של בדיקת והערכת החלופות והבחירה בחלופה הטובה ביותר חשוב גם לתקשר לציבור, מכיוון שתהיה לכך השפעה חיובית על האמון וההיענות של הציבור לצעדים שיינקטו.