במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על עדויות נוספות המצביעות על קשר בין תרופות אנטי-כולינרגיות ובין התפתחות דמנציה. במחקר מקרה-ביקורת מצאו החוקרים כי טיפול בתרופה אנטי-כולינרגית חזקה במינון סטנדרטי למשך שלוש שנים ומעלה לווה בעליה של כמעט 50% בסיכון להתפתחות דמנציה.
החוקרים בחנו את המידע ממאגר UK QResearch וזיהו חולים שקיבלו מרשם לאחת מבין 56 תרופות אנטי-כולינרגיות שונות ואלו עם אבחנה של דמנציה. הם זיהו 58,769 חולים עם אבחנה של דמנציה ולהם התאימו 225,574 ביקורות בגילאי 55 שנים ומעלה, אשר הותאמו לפי גיל, מין, מרפאה כללית וזמן קלנדרי. לאחר מכן, השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות נבחן הן בקבוצת המקרים והן בקבוצת הביקורת.
מהתוצאות עלה כי בקרב אלו בקטגוריה הגבוהה ביותר של שימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות (מעל 1095 מינונים יומיים סטנדרטיים; מקביל לנטילת תרופה אנטי-כולינרגית אחת ביום במינון סטנדרטי למשך שלוש שנים) בין שנה ועד 11 שנים לפני תאריך האינדקס תועד יחס סיכויים מתוקן להתפתחות דמנציה של 1.49, בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות אנטי-כולינרגיות.
מאחר וחלק מהתרופות עשויות לשמש לטיפול בתסמינים מוקדמים של דמנציה, החוקרים לא כללו את השימוש בתרופות אלו בשנה שקדמה לאבחנת דמנציה. התוצאות היו דומות בניתוחים אחרים מהם הוצא השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות ב-3 או 5 שנים לפני אבחנת דמנציה.
החוקרים זיהו עליה משמעותית בסיכון לדמנציה עם נוגדי-דיכאון אנטי-כולינרגיים (יחס סיכויים מתוקן של 1.29), תכשירים לטיפול בפרקינסון (יחס סיכויים מתוקן של 1.52), תכשירים אנטי-פסיכוטיים (יחס סיכויים מתוקן של 1.70), תכשירים אנטי-מוסקריניים לשלפוחית השתן (יחס סיכויים של 1.65) ותרופות נוגדות-פרכוס (יחס סיכויים מתוקן של 1.39).
השיעור המיוחס לאוכלוסיה עם חשיפה כוללת לתרופה אנטי-כולינרגית במהלך 1-11 השנים טרם האבחנה עמד על 10.3%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות צמצום החשיפה לתרופות אנטי-כולינרגיות במטופלים בגיל העמידה ובגיל מבוגר יותר.
JAMA Int Med. Published online June 24, 2019
הערת מערכת:
לבדיקת עומס כולירגני כתוצאה משימוש בתרופות מומלץ להשתמש במחשבון ACB
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!