בהודעה משותפת שפרסם משרד הבריאות, המשותפת לכלל הגורמים נמסר כי על פי ההסכם, החל מיום ה-1 בינואר 2025, כלל הרופאים יזכו להעלאת שכר בשלוש פעימות.  כמו כן, הוסכם על תמריצים כלכליים שיינתנו לרופאים בבתי החולים על מנת להרחיב ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לציבור ועל תוספת שכר של 6,000 שקלים לרופאי מקצועות שהוגדרו כמשימה לאומית, נוכח השלכות מלחמת חרבות ברזל, ומתוך מטרה משותפת של כל הצדדים לחזק את המערכים הללו ובתוך כך להגדיל את היקף הרופאים והיקף השירותים הניתנים לציבור במקצועות האלו.

במסגרת העלאת השכר, נכללת תוספת רוחבית של תשעה אחוזים וחצי (מטבלת השכר), כך שהטבלה תעלה בשבעה אחוזים וחצי ועוד שני אחוזים ישולמו כתוספת שקלית קבועה לכלל הרופאות והרופאים. בנוסף, בהסכם נקבע כי החל מיום ה- 1 בינואר 2025, בתי החולים יוכלו לתגמל רופאים מומחים שיישארו לעבוד אחר הצהריים בבית החולים במסגרת הכללים שנקבעו בהסכם. כללים שמאפשרים גמישות בשעות העבודה, לטובת מערכת הבריאות הציבורית והרופאים גם יחד.

בתוך כך, במסגרת ההסכם נקבע כי ניתן יהיה לאפשר למתמחים בפסיכיאטריה לבצע תורנויות מקוצרות, תורנויות רבע, בכל בתי החולים ובמרפאות, דבר שצפוי לקצר את זמני ההמתנה של המטופלים לתורים בתחום זה. כמו כן, יינתן תגמול מיוחד לרופאים בכירים שיישארו לעבוד במחלקות לרפואה דחופה (מלר”ד) בשעות הלילה המאוחרות, במטרה להביא לכך שבמלר”ד תהיה נוכחות של רופא בכיר 24/7.  מלבד זאת, סוכם כי יינתן תגמול נוסף לרופאים האונקולוגים בבתי החולים שמופעל בהם מיון אונקולוגי ברישיון בית החולים, ונקבע כי יוחל פיילוט של עבודה מרחוק במקצועות רדיולוגיה, פתולוגיה, רפואה גרעינית ורפואה משפטית.

בנוסף, סוכם כי בתי החולים יקימו מערכי הסעות לרופאים תורנים, שיכללו הן הסעה של הרופא אל בית החולים בתחילת התורנות והן הסעה של הרופא בחזור עם סיום התורנות. עוד סוכם על תגמול נוסף לרופאי המרכז הרפואי יוספטל, במטרה לשפר את השירות הרפואי הניתן לתושבי העיר אילת והסביבה. במסגרת ההסכם נקבע כי תורחב מכסת מנהלי השירות במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש וכן סוכם שיוגדר תפקיד חדש, מרכז תחום, שימונו אליו רופאים מומחים צעירים על ידי מנהלי בתי החולים, מתוך מטרה לעודד ולתגמל אחריות ומצוינות במערכת.

יו”ר ההסתדרות הרפואית, פרופ’ ציון חגי אמר עם חתימת ההסכם כי “…הסכם זה הוא בשורה בראש ובראשונה למערכת הבריאות ולרופאות ורופאי ישראל. הסכם זה ייעל וישפר את השירות והזמינות של הרופאות והרופאים במערך בריאות הנפש, יחזק את מחלקות השיקום, מחלקות כוויות, שבץ, כמו גם המטואונקולוגיה ילדים. המרכזים לרפואה דחופה בישראל יתוגברו על ידי צוותים רפואיים בכירים 24/7 . הסכם זה משפר את השירות הרפואי לתושבי המדינה ומשפר את שכר הרופאות והרופאים”.

שר הבריאות אוריאל בוסו מוסר כי הוא מברך על ההסכם החשוב, שלצד השיפור בתנאי העובדים, משדרג גם את מערכת הבריאות: “…ההסכם נותן לנו אפשרות לקדם מקצועות רפואיים במצוקה, ולהעניק עדיפות לתחומים הנדרשים להתמודדות עם השלכות המלחמה – שיקום, בריאות הנפש והרפואה המשפטית. הרופאים והרופאות הם חוד החנית של מערכת הבריאות ואנחנו פועלים לשמור עליהם בתוך המערכת ולהעניק להם כלים ראויים לעבודה בכל המרכזים הרפואיים, המרפאות וקופות החולים. כל זאת במסגרת הרפורמה בכוח אדם רפואי שהמשרד בראשותי מוביל על מנת לעמוד באתגרי הבריאות של העתיד. אני מבקש להודות ליו”ר ש”ס הרב אריה דרעי על התמיכה הבלתי מסויגת במערכת הבריאות שמסייעת לנו להגיע להישגים היסטוריים. תודה לשר האוצר, לאנשי משרדו ולהסתדרות הרפואית שלאחר שנים של עיכוב הגיעו להסכם שמציב בראש את טובת המערכת ובריאות הציבור”.

מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב מסר: “החל מהשבעה באוקטובר התגלתה מערכת הבריאות במלוא יכולתה עוצמתה. ראינו כולנו את התגייסות המערכת כולה – את הטיפול המסור בבתי החולים ובעיקר בסורוקה ובברזילי, את הפעילות המיידית של הקופות ופתיחת המרפאות בריכוזי המפונים, את ההתגייסות של המרכזים לבריאות הנפש למתן מענה נפשי למפונים ולנפגעים הרבים, את השיקום המצוין שניתן בבתי החולים לפצועים ובהמשך לחיילים ואת עבודת הקודש שבוצעה במכון הלאומי לרפואה משפטית. לצד המצוינות והעוצמה, נקודות התורפה של המערכת צפו גם הן. מערכת בריאות הנפש התגייסה לתת מענה ראשונה, לצרכים שהלכו והתעצמו והצטרפו לצרכים אליהם התקשנו לתת מענה עוד לפני המלחמה. אך היה נדרש הרבה מעבר לכך ברמה הלאומית. כך גם בתחום השיקום – אנחנו מחויבים לתת את השיקום הטוב ביותר האפשרי לכל מי שנפצע בשדה הקרב אך צריכים לעשות זאת תוך כדי שמירה ושיפור של שירותי השיקום השגרתיים. במכון הלאומי לרפואה משפטית ביצעו עבודות זיהוי וחקר סיבות מוות בהיקפים שאף אחד לא שיער, מבלי לזנוח את פעילות השגרה שלהם. ולצד כל זאת – המערכת התכוננה וממשיכה כל העת להיערך להתרחבות הלחימה לחזיתות נוספות.
זה הסיפור של מערכת הבריאות – מתן מענה לצרכי השגרה והתכוננות תמידית לאירועי חירום – יהיו אלה מגיפה או מלחמה.
בהתאם לכך גיבשנו בשיתוף משרד האוצר תכניות לאומיות בתחום בריאות הנפש, השיקום והרפואה המשפטית. הבסיס של כל תכנית לאומית הוא בהון האנושי שמפעיל אותה, לכן הבנו שבלי הסכמים פורצי דרך עם הרופאים והפסיכולוגים, לא נוכל לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו, לטובת המטפלים והמטופלים. לשמחתנו, מצאנו פרטנרים שהבינו את גודל השעה, ונרתמו יחד איתנו ליצירת הסכמי השכר האלה. כולם התעלו לגודל השעה. היה אפשר לריב על כל פרט, היה אפשר לצאת לשביתות ושיבושים והיה אפשר להחליט שלא חותמים כלל או דוחים את העניין למועד אחר בעתיד.
אך גודל השעה גרם לכל השותפים במשרד האוצר, בהר״י ובמשרד הבריאות להתעלות ולשים את האינטרס הציבורי ככוח המכווין את כולנו.
התוצאה פה לפנינו כיום והיא משביעת רצון ותאפשר למערכת להמשיך ולהיות מצוינת ולתת שירותים איכותיים לכלל תושבי ישראל בהתאם לחזון שלנו – בשגרה ובחירום.
אני מודה לשותפים שלנו במשרד האוצר – לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לממונה על השכר, אפי מלכי, לענבל רואי ולעומר חזן וכמובן לידידי ושותפי שלומי הייזלר שיחד איתו ועם זאת אנחנו דואגים שלא רק יהיה הסכם אלא גם שהוא יתוקצב. אני מודה להסתדרות הרפואית – היור פרופ ציון חגי והמנכלית עו״ד לאה ופנר.
תודתי נתונה גם לעובדי המשרד שהובילו את העבודה מטעמם משרד הבריאות – ד״ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה, שני שרביט סמנכלית בכירה הון אנושי יחד עם יעל ישראלי נבו, סימה רוזנבלום, ליטל איילון. וכמובן לד״ר דר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש, דר ענבר צוקר, ד״ר אודי קלינר, חיים הופרט ונריה שטאובר.
מערכת הבריאות היא חלק מהמאמץ המלחמתי. ההורים ששולחים את ילדיהם לשדה הקרב יודעים שבמידת הצורך – מיטב הרופאות והרופאים יטפלו בהם במסירות בשדה הקרב , בבתי החולים ובמחלקות השיקום – הן הפיזי והן הנפשי.
לצד פעילות השגרה שלנו אנחנו נדרשים להיות ערוכים, דרוכים ומוכנים לכל תרחיש קיצון ואנחנו עושים זאת כל העת ונמשיך לעשות זאת.
אני מאחל שיהיו ימים טובים עם כניסת השנה החדשה. שהחטופים ישובו במהרה, אלה שבחיים לשיקום והמתים לקבר ישראל. נאחל שהפצועים יחלימו וישוקמו ושתושבי הצפון והדרום ישובו במהרה לבתיהם.”