מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של ניסויים אקראיים שפורסמה ב-EClinicalMedicine תומכת בתועלת הקרדיווסקולרית של חומצות שומן מסוג אומגה 3, במיוחד חומצה איקוספנטאנואית (EPA). המטא-אנליזה כללה 38 ניסויים מבוקרים אקראיים ומצאה כי חומצות שומן מסוג אומגה 3 שיפרו את התוצאים הקרדיו-וסקולריים. ירידה גדולה יותר בסיכון הקרדיווסקולרי נמצאה במחקרים שכללו EPA בלבד לעומת מחקרים שכללו EPA בשילוב עם docosahexaenoic (DHA).

המחבר הבכיר של מטא-אנליזה זו היה גם החוקר הראשי בניסוי REDUCE-IT, שנכלל גם כן בניתוח והראה כי צריכת EPA במינון גבוה הורידה את הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים ב-25%. עם זאת, מחקר ה-REDUCE-IT היה נתון למחלוקת, כשיש שטענו כי היתרון של הטיפול ב-EPA נראה היה מוגזם ויכול להיות היה קשור לשימוש בפלצבו מזיק. בנוסף, ניסוי גדול שני של מתן חומצות שומן מסוג אומגה 3 במינון גבוה, STRENGTH (שבדק מוצר EPA/DHA משולב) לא הראה תועלת קרדיו-וסקולרית.

בסקירה סיכמו המחברים: “בסקירה שיטתית ובמטא-אנליזה זו, הראנו וודאות מתונה של ראיות בעד היעילות של חומצות שומן מסוג אומגה 3 בהפחתת שיעור התמותה הקרדיווסקולרית. גודל ההפחתה היה משמעותי יותר במחקרי ה-EPA בלבד, לעומת אלו שבדקו את השילוב EPA + DHA, מה שמצביע על השפעה שונה של EPA ו-DHA בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי”.

בתגובה לפרסום, ד”ר סטיבן ניסן, מ-Cleveland Clinic, שהוביל את מחקר ה-STRENGTH, ציין כי 85% מהנתונים לגבי EPA במטה-האנליזה החדשה הגיעו ממחקר ה-REDUCE-IT, כך שהתוצאות היו “מסקנות ידועות מראש”. לדבריו, “מטרתה של מטה-אנליזה היא לענות על שאלות מדעיות כאשר מחקרים קיימים קטנים מכדי להניב תוצאות חזקות סטטיסטית. זה לא המקרה כאן”. הוא הוסיף כי “ישנם רק שני ניסויים עיקריים שבדקו EPA בלבד ולשניהם יש מגבלות משמעותיות. REDUCE-IT השתמש בפלצבו מפוקפק (שמן מינרלי) ומחקר ה-JELIS היה ניסוי תווית-פתוחה שבדק חולים עם LDL-C בסיסי של 180 מ”ג לד”ל שלא טופל כראוי. מטא-אנליזה טובה רק אם המחקרים שהיא בוחנת טובים בעצמם. שאר מחקרי ה-EPA בתוספת DHA היו ניטרליים”.

בתגובה הגיב מחבר המטא-אנליזה כי “עד היום, כל ניסוי אקראי לגבי EPA בלבד היה חיובי. חלקם נבדקו בהשוואה לפלצבו, חלקם היו תווית-פתוחה. מטה-אנליזה זו מאששת את התוצאות של כל אחד מאותם ניסויים בצורה חזקה סטטיסטית”. הוא הוסיף: “כמובן שמחקר ה-REDUCE-IT היה הניסוי הכי משמעותי והעכשווי ביותר שבחן את היכולות של EPA. עם זאת, במטא-אנליזה שלנו, גם אם לא כוללים את REDUCE-IT (או לצורך העניין את JELIS), ניסויי ה-EPA עדיין הפחיתו משמעותית את הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים”. הוא ציין כי שני מחקרי הדמיה אקראיים, CHERRY ו- EVAPORATE, הראו גם כן את היתרונות של EPA.

“מעבר לנתוני הניסוי הקליני, יש כמות הולכת וגדלה של עדויות התומכות בפעילות הביולוגיות הייחודיות של חומצות שומן מסוג אומגה 3. בפרט נראה כי ל-EPA יש את הראיות המדעיות הבסיסיות החזקות ביותר התומכות ביתרונותיו הקרדיו-וסקולריים”. אמר.

“לאחר מחקר ה-REDUCE-IT, כמה הנחיות לאומיות ובינלאומיות כללו את EPA בהמלצות הטיפוליות שלהם. עם זאת, פרסום שני ניסויים שליליים לגבי EPA+DHA יצר בלבול מסוים בקהילה המדעית לגבי הערך של אומגה 3 במניעת אירועים קרדיו-וסקולריים. מטא-אנליזה זו מספקת ביטחון בנוגע לתפקידן של חומצות שומן מסוג אומגה 3, במיוחד EPA, במסגרת הטיפול הנוכחי להפחתת הסיכון הקרדיו-וסקולרי ומעודדת חוקרים לבחון את ההשפעות הקרדיו-וסקולריות של EPA במקרים קליניים שונים”.

לכתבה ב-Medscape