נוירולוגיה

עדות מובהקת במחקר כפול סמיות ליעילות של עירוי Apomorphine תת עורי בהפחתת תנודות מוטוריות בחולי פרקינסון (The Lancet Neurology)

נעה גינזבורג BSc

עירוי Apomorphine תת עורי (אפו גו) הוא טיפול קליני מבוסס עבור חולים עם מחלת פרקינסון עם תנודות מוטוריות שלא נשלטות בצורה אופטימלית על ידי תרופות הניתנות דרך הפה.  מחקרים של תווית פתוחה הראו כי עירוי אפומורפין יעיל בהפחתת הזמן שבהן לתרופות אנטי-פרקינסון אין השפעה (off time), ובהפחתת דיסקינסיה וברמת המינון הנדרשת של lvodopa, אך חסרות לכך עדויות ממחקרים כפולי סמיות ומבוקרים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של עירוי אפומורפין בהשוואה לפלצבו בחולים עם מחלת פרקינסון עם תנודות מוטוריות מתמשכות, למרות טיפול מיטבי דרך הפה או דרך העור.

במחקר אקראי זה, שהיה כפול-סמיות, רב-משתתפים, כללו החוקרים מטופלים מ -23 בתי חולים באירופה שאובחנו כחולי פרקינסון יותר מ -3 שנים קודם לכן וסבלו מתנודות מוטוריות לא נשלטו כראוי על ידי טיפול תרופתי.

המטופלים חולקו באופן אקראי (1: 1) באופן ממוחשב ובאופן מרובד לפי מיקומם, כדי לקבל 3-8 מ”ג לשעה של אפומורפין או פלצבו (עירוי מלחים)  בזמן עירות  (16 שעות ביום [טווח שעות של 14-18 היה מקובל במסגרת המחקר] במשך 12 שבועות.

קצב מתן תרופת המחקר ותרופות אחרות דרך הפה עבר התאמה אישית למשתתפים במהלך ארבעת השבועות הראשונים של המחקר, על בסיס יעילות התרופה וסבילותה, ולאחר מכן החולים נכנסו לתקופה של טיפול סדיר של 8 שבועות.

יעד המחקר המרכזי היה השינוי המוחלט בזמן ללא השפעה (off time), בהתבסס על יומנים שניהלו המטופלים, (שעבר בדיקה במסגרת האנליזה) במטופלים שקיבלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר והיו עבורם נתוני יעילות בכל נקודת זמן מתחילת המחקר.

בטיחות הטיפול הוערכה בכל החולים שקיבלו לפחות מנה אחת של אפומורפין או פלסבו.

כל משתתפי המחקר והחוקרים לא היו מודעים לסוג הטיפול שניתן . מאמר זה מדווח על שלב כפול-הסמיות בלבד במחקר אך החוקרים מצייינים כי הם סיימו הן את תקופת המחקר שנוהלה באופן כפול הסמיות, במשך 12 שבועות, וכן את תקופת המחקר שלאחר מכן, בן 52 השבועות, שנוהל תחת תווית פתוחה.

בין מרץ 2014 למרץ 2016, בחנו החוקרים 128 נבדקים להתאמה למחקר ו -107 מהם נכללו וחולקו לקבלת טיפול או פלצבו באופן אקראי. 106 נכללו בקבוצת הניתוח המלאה בסופו של דבר (53 משתתפים בכל אחת משתי הקבוצות).

עירוי אפומורפין (ממוצע של מינון סופי 4.68 מ?ג לשעה, עם SD 1.5) הפחית באופן מובהק את ה-off time, בהשוואה לפלצבו (2.47- שעות ליום [SD 3.70] בקבוצת הטיפול, לעומת 0.58- שעות ליום [2.80] בקבוצת הפלצבו. מדובר בהבדל של 1.89- שעות ליום, עם 95% CI בין −3·16 ל −0·62; p=0·0025).

הטיפול באפומורפין היה נסבל היטב ללא כל סימן בלתי צפויי לפגיעה בבטיחות. עם זאת, שישה חולים בקבוצת ה- apomorphine פרשו מהמחקר בשל תופעות לוואי הקשורות לטיפול.

החוקרים מסכמים כי עירוי Apomorphine הביא לירידה משמעותית מבחינה קלינית ב-off time הטיפולי בחולים עם מחלת פרקינסון עם תנודות מוטוריות מתמשכות למרות טיפול אופטימלי הניתן דרך הפה או העור.

המחקר נערך במימון של Britannia Pharmaceuticals.

Lancet Neurology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון בארצות הברית, כאשר מהנתונים עולה כי רמות אשלגן בדם גבוהות יותר בחולים עם מחלת פרקינסון לעומת מבוגרים ללא מחלת פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין רמות אשלגן בדם ובין […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הפעם עוסק פרופ’ רז בתופעה הנפוצה בעיקר בגיל המבוגר. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה