נעה גינזבורג BSc

עירוי Apomorphine תת עורי (אפו גו) הוא טיפול קליני מבוסס עבור חולים עם מחלת פרקינסון עם תנודות מוטוריות שלא נשלטות בצורה אופטימלית על ידי תרופות הניתנות דרך הפה.  מחקרים של תווית פתוחה הראו כי עירוי אפומורפין יעיל בהפחתת הזמן שבהן לתרופות אנטי-פרקינסון אין השפעה (off time), ובהפחתת דיסקינסיה וברמת המינון הנדרשת של lvodopa, אך חסרות לכך עדויות ממחקרים כפולי סמיות ומבוקרים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של עירוי אפומורפין בהשוואה לפלצבו בחולים עם מחלת פרקינסון עם תנודות מוטוריות מתמשכות, למרות טיפול מיטבי דרך הפה או דרך העור.

במחקר אקראי זה, שהיה כפול-סמיות, רב-משתתפים, כללו החוקרים מטופלים מ -23 בתי חולים באירופה שאובחנו כחולי פרקינסון יותר מ -3 שנים קודם לכן וסבלו מתנודות מוטוריות לא נשלטו כראוי על ידי טיפול תרופתי.

המטופלים חולקו באופן אקראי (1: 1) באופן ממוחשב ובאופן מרובד לפי מיקומם, כדי לקבל 3-8 מ”ג לשעה של אפומורפין או פלצבו (עירוי מלחים)  בזמן עירות  (16 שעות ביום [טווח שעות של 14-18 היה מקובל במסגרת המחקר] במשך 12 שבועות.

קצב מתן תרופת המחקר ותרופות אחרות דרך הפה עבר התאמה אישית למשתתפים במהלך ארבעת השבועות הראשונים של המחקר, על בסיס יעילות התרופה וסבילותה, ולאחר מכן החולים נכנסו לתקופה של טיפול סדיר של 8 שבועות.

יעד המחקר המרכזי היה השינוי המוחלט בזמן ללא השפעה (off time), בהתבסס על יומנים שניהלו המטופלים, (שעבר בדיקה במסגרת האנליזה) במטופלים שקיבלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר והיו עבורם נתוני יעילות בכל נקודת זמן מתחילת המחקר.

בטיחות הטיפול הוערכה בכל החולים שקיבלו לפחות מנה אחת של אפומורפין או פלסבו.

כל משתתפי המחקר והחוקרים לא היו מודעים לסוג הטיפול שניתן . מאמר זה מדווח על שלב כפול-הסמיות בלבד במחקר אך החוקרים מצייינים כי הם סיימו הן את תקופת המחקר שנוהלה באופן כפול הסמיות, במשך 12 שבועות, וכן את תקופת המחקר שלאחר מכן, בן 52 השבועות, שנוהל תחת תווית פתוחה.

בין מרץ 2014 למרץ 2016, בחנו החוקרים 128 נבדקים להתאמה למחקר ו -107 מהם נכללו וחולקו לקבלת טיפול או פלצבו באופן אקראי. 106 נכללו בקבוצת הניתוח המלאה בסופו של דבר (53 משתתפים בכל אחת משתי הקבוצות).

עירוי אפומורפין (ממוצע של מינון סופי 4.68 מ?ג לשעה, עם SD 1.5) הפחית באופן מובהק את ה-off time, בהשוואה לפלצבו (2.47- שעות ליום [SD 3.70] בקבוצת הטיפול, לעומת 0.58- שעות ליום [2.80] בקבוצת הפלצבו. מדובר בהבדל של 1.89- שעות ליום, עם 95% CI בין −3·16 ל −0·62; p=0·0025).

הטיפול באפומורפין היה נסבל היטב ללא כל סימן בלתי צפויי לפגיעה בבטיחות. עם זאת, שישה חולים בקבוצת ה- apomorphine פרשו מהמחקר בשל תופעות לוואי הקשורות לטיפול.

החוקרים מסכמים כי עירוי Apomorphine הביא לירידה משמעותית מבחינה קלינית ב-off time הטיפולי בחולים עם מחלת פרקינסון עם תנודות מוטוריות מתמשכות למרות טיפול אופטימלי הניתן דרך הפה או העור.

המחקר נערך במימון של Britannia Pharmaceuticals.

Lancet Neurology