האיגוד הנוירולוגי קיים היום מסיבת עיתונאים בה הציג את עיקרי הממצאים שלסקר השבץ המוחי NASIS לשנת 2010. נציין שבקרוב יוצג באתר האיגוד המימצאים המפורטים כפי שהוצגו בכנס השנתי של האיגוד.

סקר NASIS 2010 על היקף תחלואת שבץ מוח בישראל ומאפייניה חושף:

• העדר תשתית יעודית לטיפול בשבץ מוח מחצית מהחולים מאושפזים במחלקות פנימיות כלליות

• איחור בפינוי לבית החולים רוב הנפגעים מגיעים לבית החולים כעבור למעלה מ-3 שעות, כתוצאה גדלה הסכנה למוות או נכות קשה


• פגיעה קשה לטווח ארוך רוב הנפגעים נשארים בעלי נכות וזקוקים לעזרה בתפקוד בסיסי


• עליה במתן טיפול מציל חיים ומונע נכות 5.9% מנפגעי שבץ מוחי זוכים לקבל טיפול לפתיחת הקריש החוסם- בעיקר טיפול ממיס הקרישים T-PA


• הפחתה בתמותה התמותה באשפוז בעקבות אירוע מוחי פחתה בשליש 

==================================================

האיגוד הנוירולוגי הישראלי חושף היום ממצאים ראשוניים של סקר NASIS  2010 (National Acute Stroke Survey ), סקר לאומי הממפה את תחלואת שבץ מוחי בישראל ומספק תמונת מצב עדכנית.

15,000 אנשים בישראל נפגעים מדי שנה משבץ מוחי, מחלה המדורגת על פי ארגון הבריאות העולמי כגורם התמותה הרביעי וכגורם הנכות הראשון. חרף שכיחות המחלה וחומרת פגיעתה והטיפול הקיים, אין בישראל תשתיות יעודיות לטיפול בשבץ מוח ואין תקני כוח אדם וכוננויות. חסר זה יוצר פער בלתי סביר והפליה שרירותית בין הטיפול שמקבל חולה הלוקה באירוע לב לעומת חולה הלוקה באירוע מוח.

מציאות זו משתקפת בסקר NASIS  2010 המרכז נתונים שנאספו בכל בתי החולים בישראל על כל החולים שאושפזו בעקבות אירוע מוח. הנתונים שנאספו כוללים מידע על מצבם הרפואי של החולים בהגיעם לבית החולים, סימני אזהרה לשבץ מוח שקדמו לאשפוז, זמן הפינוי שלהם לבית החולים ואמצעי הפינוי, ההיסטוריה הרפואית שלהם ומידת חשיפתם לגורמי סיכון לשבץ מוח, האבחון והטיפול שקיבלו במהלך האשפוז, התרופות שנרשמו להם, מצבם בעת השחרור מבית החולים וכן מידת שיקומם ורמת תפקודם כעבור 3 חודשים מיום האשפוז. הסקר נערך ע”י האיגוד הנוירולוגי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית (הר”י), איגוד הפנימאים והמרכז הישראלי לבקרת מחלות.

נשים בסכנת יתר

יותר נשים בישראל נפגעות משבץ מוחי מאשר מהתקפי לב.  בהתקפי לב פחות משליש מהנפגעים הן נשים, לעומת זאת בשבץ מוח נשים מהוות כמחצית מהנפגעים (47%) וחומרת הפגיעה בהן בהיבט של אחוזי התמותה וחומרת הנכות אצל השורדות היא קשה יותר מאשר בקרב גברים.

רבע מהנפגעים מתחת לגיל 60

הסקר מגלה כי הגיל הממוצע בו נפגעים ישראלים בשבץ מוחי הוא 72 שנה אצל נשים ו- 68 בקרב גברים. כ- 25% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 60 וכ- 8% נפגעים מתחת לגיל 50. אירוע מוחי פוגע גם בצעירים בשנות ה- 20 וה- 30 לחייהם, ולעיתים נדירות גם בילדים ותינוקות. פרופ’ נתן בורנשטיין, יו”ר האיגוד הנוירולוגי ומנהל היחידה לשבץ מוח, מרכז רפואי תל אביב: “בכל העולם אנו עדים  להצערת מחלת השבץ. הגיל יורד בהדרגה בדומה לתהליך שראינו במחלות הלב. הסיבות לכך קשורות ככל הנראה לאורח חיים וחוסר מודעות לגורמי סיכון כמו השמנת יתר ועישון”.

האויב הגדול לחץ דם גבוה

גורם הסיכון השכיח ביותר לאירועים מוחיים בישראל הוא לחץ דם גבוה המופיע ב- 80% מהאירועים. גורמי סיכון שכיחים נוספים לאירועים איסכמיים הם:

• 73% – יתר שומני הדם (כולסטרול גבוה)

• 42% – סוכרת

• 23% – עישון פעיל

• 28% – אירוע מוח קודם.

מודעות לסימני אזהרה לשבץ מוח

בניגוד להתקף לב אירוע מוח אינו כואב, אך אסור לחכות שהתסמינים יעברו מאליהם. הופעה פתאומית של חולשה או שיתוק בצד אחד בגוף היא הסימן השכיח ביותר להתרחשות אירוע מוחי, ומופיע בכ- 3/4 מהאירועים האיסכמיים ו- 2/3 מהדימומים המוחיים. סימנים אופייניים נוספים הם קושי פתאומי בדיבור או בהבנה, חוסר שיווי משקל או הפרעה בקואורדינציה והפרעת ראייה. שקיעה במצב ההכרה נפוצה יותר בדמום מוחי. עם הופעת אחד מהסימנים הללו חיוני להגיע באופן מיידי לבית החולים כדי לא להחמיץ את “חלון ההזדמנויות” לקבלת טיפול דחוף.  לעיתים מדובר ב”מיני” אירוע או אירוע קצר שחלף (TIA ) שהוא תמרור אזהרה חשוב ומגביר את הסיכון ללקות באירוע חוזר סמוך קשה יותר, על כן חיוני במקרים אלו לפנות בדחיפות להערכה ואבחון רפואיים.  

מחסור חמור ביחידות שבץ ייעודיות

ההנחיות הקליניות קובעות באופן חד משמעי כי על החולים הלוקים בשבץ מוח חד להיות מטופלים ביחידות שבץ. למרות זאת, ולהבדיל משאר העולם המערבי, בשנת 2010  אין עדיין בישראל תשתית מוסדרת של יחידות שבץ בסיסיות ויחידות על ייעודיות. ו- 50% מנפגעי השבץ בישראל מטופלים במסגרת יחידות פנימיות כלליות. פרופ’ דוד טנה, מזכיר האיגוד הנוירולוגי ומנהל מרכז לשבץ המוח במרכז הרפואי תל השומר: ” הוכח כי יחידות שבץ מוח ייעודיות מגבירות את הסיכוי לשרוד ולהישאר עצמאי, הן מאפשרות מתן טיפולים מתקדמים ושימוש בטכנולוגיות חדישות וכך משפרות סיכויי החלמה. האתגר המיידי העומד בפנינו הוא כי יחידות אלו צריכות להיות זמינות בישראל כמו בשאר העולם המערבי לנשים ולגברים הלוקים באירוע מוח”.

איחור בפינוי לבית חולים מונע קבלת טיפול מציל חיים

מרגע בו מתחיל התקף אירוע מוח יש פרק זמן של 4.5 שעות המהווה חלון הזדמנויות לקבלת טיפול בתרופה ממיסת קרישים אשר מצילה חיים ומונעת נכות (T-PA ). ככל שהזמן חולף ללא טיפול כך גדל הסיכוי שחומרת הפגיעה תהייה בלתי הפיכה או חמורה.  ע”פ ממצאי הסקר רוב נפגעי שבץ המוח מגיעים באיחור לבית החולים. ממצא אחר מצביע על כך שלמעלה מ- 40% מהנפגעים מאירוע איסכמי ו-20% מהלוקים בדימום מוחי הגיעו לבית החולים בכוחות עצמם במקום להתפנות באמבולנס. פרופ’ בורנשטיין: “רוב אירועי השבץ אינם גורמים לכאב לכן אנשים נוטים להאמין שהתסמינים יחלפו מאליהם. אסור להתמהמה, חייבים להתפנות באמבלונס לבית חולים במהירות האפשרית”

עליה בטיפול תרופתי ממיס קרישים המציל חיים ומונע נכות

לחולים המגיעים לבית החולים עד 4.5 שעות מהתחלת האירוע מומלץ לקבל לאחר האבחון  טיפול ממיס קריש במתן לווריד (T-PA ), או לעבור בתוך -8 6 שעות צינתור דחוף של כלי הדם החסום. טיפולים אלו הם מצילי חיים ומונעי נכות, הם מגדילים ב- 30%-50% את הסיכוי של החולה להישאר ללא מגבלה או עם מגבלה מזערית בלבד. הטיפול  ב- T-PA קיים בארה”ב מזה 15 שנים ואושר לשימוש בישראל לפני כ- 6 שנים. בשנת 2004 הטיפול היה זמין רק ב- 3 בתי חולים בישראל, בשנת 2007 התרחב השימוש ל- 9 בתי חולים ובשנת 2010 הוא זמין כבר ב- 17 מרכזים רפואיים שונים ברחבי הארץ.  היקף השימוש בטיפול צמח מ- 0.5% בשנת 2004 ל- 1.6% ב- 2007 ו-5.9% ב- 2010.  ע”פ הערכה, העלאת הזמינות ל- 12% תאפשר מדי שנה לעוד 700 נפגעי שבץ מוח לזכות בטיפול.

הפחתה בתמותה

התמותה באשפוז בעקבות אירוע מוח פחתה בשליש מ-9% בשנת 2004 ועד 6% בשנת 2010. פרופ’ טנה: “ההפחתה בתמותה והעליה הניכרת בטיפול הדחוף לפתיחת הקריש החוסם מעידים כי שבץ המוח הינה מחלה ברת טיפול. יצירת תשתית לאומית של יחידות שבץ מוח ייעודיות והגברת השימוש בטיפולים דחופים וטכנולוגיות חדשות יאפשרו המשך הפחתת התמותה והנכות הקשה והארורה כתוצאה מאירועי מוח בישראל.”

אי-ביצוע בדיקות אבחון חשובות

על פי הקווים המנחים לטיפול מומלץ לבצע בדיקות דימות לכלי הדם הצווארים והמוחיים בהקדם האפשרי בסמיכות לאירוע. הסקר חושף כי בהשוואה לשנת 2004 חלה עליה בשיעור החולים שעברו בדיקות דימות של המוח, בעיקר CT של המוח, מ- 96% ל- 99%. ראוי לציין שחלה עליה ניכרת בשיעור השימוש ב- CT אנגיוגרפיה מ- 2% ב- 2004 ל- 8% ב- 2007, ועד 17% בשנת 2010. עם זאת, עדיין כ- 50% מהחולים שלקו באירוע מוח איסכמי לא עברו בזמן האשפוז בדיקת דימות כלשהי של כלי הדם הצוואריים או המוחיים. ממצא זה חמור ביותר משום שאבחון מוקדם של היצרות קשה בעורקי הצוואר מאפשר התערבות מיידית שתמנע אירוע מוח חוזר קשה. עוד נמצא, כי בדיקת MRI המהווה מעין “אקג” של המוח בשלב החריף של האירוע כמעט ולא מתבצעת כיום בישראל.

פרופ’ טנה: ” קיימים עדיין חסמים המונעים מנפגעים לאחר אירוע מוח או אירוע חולף (TIA ) זמינות מספקת של בדיקות אבחון דחופות כמו בירור הצרות בעורקי הצוואר והמוח. חשוב להדגיש כי אבחון ובירור מהירים לאחר אירוע קל או חולף, וטיפול מונע מיטבי בחולים הנמצאים בסיכון עשויים למנוע כ- 1000 אירועים מוחיים מדי שנה“

להלן ריכוז המימצאים המרכזיים של הסקר  :

סקר לאומי 2010 – ממצאים עיקריים

• מדי שנה לוקים בישראל כ- 15,000 גברים ונשים באירוע מוח


• רוב הנפגעים נשארים בעלי נכות וזקוקים לעזרה בתפקוד בסיסי


• הגיל הממוצע אצל נשים 72, אצל גברים 68 שנה


• אירוע מוחי פוגע גם בצעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, כ- 8% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 50,  כ- 25% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 60


• כמחצית מהנפגעים מאירוע מוח הן נשים (47%) , הפגיעה בהן (מבחינת אחוזי התמותה וחומרת הנכות אצל השורדות) קשה יותר מאשר בגברים, זאת להבדיל מהתקפי לב, שם הן מהוות פחות משליש מהמקרים


• סוג האירוע הנפוץ ביותר הוא אירוע מוח איסכמי  (92% מהאירועים) בו נחסם כלי דם מוחי


• סוג האירוע החמור יותר בפגיעתו הוא דימום מוחי (81% נפטרו או נשארו עם נכות קשה)


• הסימן השכיח ביותר להתרחשות אירוע מוח הוא הופעה פתאומית של חולשה או שיתוק בצד אחד, נצפה ב- 3/4 מהאירועים האיסכמיים וב- 2/3 מהדימומים המוחיים.


• גורם הסיכון השכיח ביותר לאירועים מוחיים בישראל הוא לחץ דם גבוה, מופיע ב- 80% מהמקרים.


• נכון לשנת 2010 אין בישראל תשתית מוסדרת של יחידות שבץ בסיסיות ויחידות על יעודיות. מחצית מהחולים מאושפזים במחלקות פנימיות כלליות.


• למעלה מ- 40% מהלוקים באירוע איסכמי ו- 20% מהלוקים בדימום מוחי מתפנים לבתי החולים בכוחות עצמם במקום באמבולנס ובכך מגדילים  את הסכנה לתמותה או פגיעה קשה.


• מרבית החולים מגיעים לבית החולים מעבר ל- 4.5 שעות מתחילת האירוע וכך מחמיצים את “חלון הזדמנויות” לקבלת טיפול מציל חיים ומונע נכות בתרופה ממיסת קרישים (T-PA )


• משנת 2004 חל קיצור של קרוב לשעה מרגע ההגעה לבית החולים ועד לביצוע CT  מוח


• חלה עליה ניכרת בשיעור השימוש ב- CTאנגיוגרפיה מ- 2% ב- 2004 ל- 8% ב- 2007 ועד 17% ב- 2010


• בהשוואה לסקרים קודמים יש עלייה בהיקף הטיפול בתרופה ממיסת קרישים ( T-PA ) או בטיפול דחוף בצנתור, אך עדיין ב- 2010 ניתן רק ב- 5.9% מהמקרים  


• בהשוואה לשנים קודמות נרשמה עלייה ב- 2010 במספר בדיקות דימות כלי הדם בזמן אשפוז אך עדיין כ- 50% מהחולים שלקו באירוע איסכמי לא עברו בזמן האשפוז בדיקת דימות כלשהי של כלי הדם הצווארים או המוחיים אשר חיונית למניעת אירוע חוזר


• בהשוואה לשנת 2004 נצפתה עלייה בשיעור מתן סטטינים לאחר אירוע איסכמי (מ- 42% ל- 67% בסקר הנוכחי), ועליה בשימוש בתרופות נוגדות צימוד טסיות ונוגדות קרישה


• התמותה באשפוז בעקבות אירוע מוח פחתה בשליש מ- 9% ב- 2004 ל- 6% ב- 2010 !

סקר לאומי 2010 משמעויות

• 
  
  אבחון וברור מהירים לאחר אירוע קל או חולף וטיפול מונע מיטבי בחולים בסיכון גבוה עשויים למנוע מדי שנה כ- 1000 אירועים מוחיים בישראל


• יצירת תשתית של יחידות שבץ והעלאת הזמינות ל- 50% תאפשר מדי שנה ל- 6000 נפגעי שבץ לקבל טיפול הולם במסגרת היחידות, העלאת הזמינות ל- 75% תאפשר ל- 8000 נפגעים נוספים


• העלאת זמינות הטיפול בתרופה ממיסת קרישים לפתיחת העורק החסום ל- 12% תאפשר ל- 700 נפגעים נוספים מדי שנה לזכות בטיפול

בעקבות המימצאים מציעים ראשי האיגוד הנוירולוגי כמה המלצות לביצוע :

המלצות עיקריות לפעולה תכנית לאומית להבטחת טיפול איכותי וזמין בשבץ מוחי לכלל הציבור בישראל

• תיקנון של יחידות שבץ מוח בסיסיות במרבית בתי החולים בישראל הכוללות צוות רב מקצועי המיומן בטיפול באירוע מוח ובהן ניתן טיפול דחוף בתרופות ממיסות קריש וטיפולים אחרים שאינם פולשניים.

• הקמת מרכזי-על בפיזור גיאוגרפי שאליהם יופנו חולים מורכבים להמשך טיפול

• מחוייב כי מרכזי העל יכללו אמצעי דימות מוח מתקדמים וזמינים (לצורך הערכת רקמת מוח ברת הצלה והדגמת כלי הדם המוחיים), יחידות שבץ בסיסיות ומיטות טיפול נמרץ נוירולוגי

• הקצאת תקני כוח אדם רפואי לאיוש מרכזי העל: מומחים בתחומי הנוירולוגיה הווסקולרית, הנוירוכירורגיה הווסקולרית, הנוירורדיולוגיה ומצנתרים מוחיים מיומנים.

• גיבוש קווים מנחים לטיפול מייטבי בחולים אלו והקמת מערכת בקרת איכות  

להעלאת המודעות לתסמינים להלן נתונים שעשויים לסייע:

שבץ מוח במספרים –  ע”פ נתוני ארגון הבריאות העולמי:

• יותר אנשים מתים מדי שנה כתוצאה משבץ מוח מאשר מאיידס ושחפת ומלריה גם יחד.

• 1 מכל 6 גברים, 1 מכל 5 נשים, יפגעו מאירוע מוח במהלך חייהם.

• כל 2 שניות מישהו נפגע מאירוע מוח.

• כל 6 שניות מישהו נפטר כתוצאה מאירוע מוח.

• כל 6 שניות איכות החיים של מישהו תפגע באופן קשה ובלתי הפיך. מי שישרוד את האירוע המוחי עלול להשאר נכה לצמיתות.

שבץ מוח סימני אזהרה

• הופעה פתאומית של חולשה או הרדמות של הפנים, הזרוע או הרגל, ע”פ רוב בצד אחד

• הופעה פתאומית של בלבול, קושי בדיבור או בהבנה

• הפרעה פתאומית בשיווי משקל או בקואורדינציה

• הפרעה פתאומית בראייה בעין אחת או שתיהן

• כאב ראש חד פתאומי ללא סיבה ידועה

בכל מקרה בו מזוהה אחד מהתסמינים האלו אסור לחכות!

אירוע מוח הוא מקרה חירום רפואי המחייב פינוי מיידי באמבולנס לבית החולים

“זמן אבוד הוא מוח אבוד”

  מבחן מהיר לזיהוי שבץ מוחי 

FAST: FACE, ARM, SPEECH, TIME

• FACE פנים  : בקש ממנו/ה לחייך


• ARM ידיים   : בקש ממנו/ה להושיט ידיים קדימה


• SPEECH דיבור : בקש ממנו/ה לדבר


• TIME זמן : אם ניכר קושי בביצוע אחת מהפעולות הקודמות יש לפנות בדחיפות באמבולנס לבית חולים.

לסיום, ראשי האיגוד אף הציגו את ההמלצות המרכזיות למניעה : כיצד ניתן למנוע שבץ מוחי?

• 
  
  אם הנך סובל מלחץ דם גבוה – טפל בו


• אם הנך מעשן – הפסק


• אם הנך חולה סוכרת- פעל בהתאם להוראות רופאך כדי לשלוט בה


• אם הנך בעל כולסטרול גבוה – פעל בהתאם להוראות רופאך להוריד אותו


• אכול בהתאמה – הפחת במלח ושומן והרבה בפרות וירק


• אם אתה צורך יותר ממשקה אלכוהולי אחד ליום – הפחת את צריכתך


• אם אתה סובל ממשקל עודף – הפחת ממשקלך


• התעמל על פי המלצת רופאך – הפוך זאת לחלק משגרת יומך


• הקפד לקחת את התרופות בהתאם להוראות רופאך  


• למד לזהות סימני אזהרה המבשרים על אירוע מוחי

האיגוד גם הציגו את ההמלצות החשובות למניעה :