נוירולוגיה

קומדין עדיין מצויין למניעת שבץ בחולים עם פרפור פרוזדורים (LANCET)

מתוצאות מחקר שהשווה בין טיפול דרך הפה בנוגדי-קרישה ובין שילוב של שני נוגדי-טסיות, אספירין וקלופידוגרל, עולה כי Warfarin הינו עדיין הטיפול הטוב ביותר למניעת אירועים וסקולריים כמו שבץ ותסחיף סיסטמי בחולים עם Atrial Fibrillation (AF).

עם זאת, נראה כי היתרונות בעקבות חלוקה אקראית לטיפול אורלי בנוגדי-קרישה הופיעו בעיקר באלו שכבר קיבלו טיפול אורלי בנוגדי-קרישה בתחילת המחקר.

קומדין עובד מצויין בחולים שיכולים לקחת את הטיפול ולשמור על רמה תרפואיטית, ואלו האנשים שנכנסו למחקר. אלו שמתקשים לקחת את הטיפול נוטים לפרוש ממחקרים מסוג זה והנתונים אינם קיימים עבורם ולכן קשה להתייחס אליהם.

הממצאים ממחקר ACTIVE-W מפורסמים בגליון 10 ביוני של Lancet והוצגו בכנס השנתי של American Heart Association בשנת 2005.

ACTIVE Trials

למרות שקומדין הוכח כיעיל מאוד במניעת שבץ בחולי AF, קשה לחולים לשמור על רמה תרפואיטית של התרופה, מאחר שהיא מופשעת ממגוון פקטורים כמו תרופות אחרות או תזונה. מעריכים כי המטופל הממוצע בנוגדי-קרישה הניתנים דרך הפה אינו שומר על רמה בטווח תרפואיטי במשך יותר מחצי מהזמן, כך שקיים צורך בטיפול נוגד-קרישה קל יותר לשימוש ושילוב 2 תרופות נגד-טסיות עשוי להיות מתאים.

במחקר ACTIVE-W השתתפו חולים עם AF וגורם סיכון אחד או יותר לשבץ, שהסכימו לקבל טיפול אורלי בנוגדי-קרישה. סה”כ השתפו במחקר 6706 שחולקו באקראי לטיפול בנוגדי-קרישה, לרוב בקומדין, במטרה להשיג INR ברמה של 2-3 או לשילוב של 75 מ”ג ביום של קלופידוגרל עם 75-100 מ”ג ליום אספירין.

המדד העיקרי היה הופעה ראשונה של שבץ, תסחיף סיסטמי שאינו ל-CNS, MI, או מוות וסקולרי.

המחקר הופסק באוגוסט 2005 כאשר הצטברו עדויות רבות לעדיפות טיפול אורלי בנוגדי-קרישה על טיפול בנוגדי-טסיות. נרשמה עליה משמעותית במספר האירועים שזוהו תחת טיפול בנוגדי-טסיות בהשוואה לטיפול בנוגדי-קרישה, בעיקר שכיחות גבוהה יותר של שבץ ותסחיף סיסטמי מחוץ ל-CNS בקרב מטופלי קלופידוגרל/אספירין.

ACTIVE W: Primary End Point by Treatment Group
















End point


Oral Anticoagulation


Clopidogrel Plus Aspirin


Relative Risk (95% CI)


P


First occurrence of primary end-point event, n (annual risk %)


165 (3.93)


234 (5.60)


1.44 (1.18 1.76)


.0003

שכיחות דימומים מג’וריים היתה דומה בין הקבוצות, אך דימומים מינוריים היו שכיחים יותר במטופלי קלופידוגרל/אספירין. דימום תוך-מוחי היה שכיח יותר בקבוצה זו, עם 21 דימומים לעומת 11 (P=0.08).

עובדה שמגבילה את בהירות התוצאות היא העובדה שמניתוח התוצאות עולה כי היתרונות של טיפול בנוגדי-קרישה בהשוואה לשילוב קלופידוגרל/אספירין היו בולטים בעיקר ב-77% מהמטופלים שכבר קיבלו קומדין בתחילת המחקר.

מבין אלו שלא טופלו בקומדין בתחילת המחקר, הסיכון לאירוע היה גבוה רק במעט בקרב מטופלי קלופידוגרל/אספירין. עם זאת, בקרב אלו שכבר טופלו בקומדין בתחילת המחקר, הסיכון היה גבוה בהרבה תחת טיפול בקלופידוגרל/אספירין, בהשוואה לאלו שהמשיכו טיפול בנוגדי-קרישה.

באופן דומה, באלו שלא טופלו בנוגדי-קרישה בתחילת המחקר נמצא סיכון נמוך יותר לדימום מג’ורי תחת קלופידוגרל/אספירין בהשוואה לנוגדי-קרישה, אך אם החליפו את הטיפול מנוגדי-קרישה לשילוב קלופידוגרל/אספירין, הסיכון לדימום מג’ורי היה גדול יותר בהשוואה לאלו שנותרו תחת טיפול בנוגדי-קרישה.

Relative Risk for Outcomes in Patients Who Were and Were Not on Oral Anticoagulation at Study Entry




















Outcome


Oral Anticoagulation at Entry


No Oral Anticoagulation at Entry


Primary outcome


1.50 (1.19 1.89)


1.27 (0.85 1.89)


Major bleeding


1.30 (0.94 1.79)


0.59 (0.32 1.08)


Net benefit


1.52 (1.25 1.85)


1.10 (0.78 1.55)

לכן, החוקרים חשים כי התוצאות מתאימות בעיקר לחולים שהוכיחו מלכתחילה שהם יכולים לעמוד היטב בטיפול בנוגדי-קרישה, והן אינן נותנות מענה למצב בחולים שאינם מקבלים כל טיפול.

מחקרי ACTIVE נוספים כוללים ACTIVE-A, שכלל את החולים שלא הסכימו או לא יכלו לקבל טיפול בנוגדי-קרישה, הם חולקו באקראי לטיפול בקלופידוגרל או פלסבו בנוסף לאספירין. מחקר שלישי ACTIVE-I שבחן את השפעות הוספת Irbesartan, ממשפחת ARB, בחולים מתאימים ממחקר ACTIVE-W ו-ACTIVE-A. שני המחקרים האחרונים עדיין נמשכים.

במאמר מערכת נכתב כי המחקר הוכיח את עליונות קומדין הטוב והישן, ואישר את העובדה שאין כל אינדיקציה לשינוי הטיפול הסטנדרטי הנוכחי בחולים בסיכון גבוה עם AF.

חוסר היעילות של שילוב קלופידוגרל ואספירין, וכן הסיכון הנלווה לדימום, מאכזבים. אך מחקר ACTIVE-W מוסיף לרשימת המחקרים שבחנו את הטיפול בנוגדי-טסיות לטווח ארוך, כאשר דימום עלול להוות בעיה. בעוד שיתרונות אספירין עם קלופידוגרל עולות על הסיכון לדימומים במחקרים הנמשכים שנה או פחות, במחקרים ארוכים יותר באשר לשילוב אספירין וקלופידוגרל, יתרון זה נעלם.

Lancet. 2006;367:1903-1912, 1877-1878.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    במבוגרים עם השמנת-יתר המצליחים לרדת במשקל גופם נרשמה ירידה בסיכון להתפתחות ממאירויות על-רקע השמנה, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-American Diabetes Association. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל נתונים אודות 105,472 מבוגרים עם השמנה ובחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות ממרפאת קליבלנד בין 2000 עד 2022. נתוני מדד מסת גוף נאספו אודות כל משתתף והחוקרים […]

  • טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב- Fenofibrate מלווה בירידה משמעותית בסיכון להתקדמות מקולופתיה ורטינופתיה סוכרתית, כך עולה מתוצאות מחקר LENS (או Lowering Events in Non-proliferative Retinopathy in Scotland) שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association ופורסמו במקביל ב-NEJM Evidence. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רטינופתיה סוכרתית הינה האחד מחמשת הגורמים המובילים לאובדן ראיה ברחבי העולם והגורם השני במבוגרים בגיל העבודה […]

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה